כל מי שאוהב משחק וידאו התקשה כמעט בוודאות להסביר למה הוא אוהב אותו למישהו שפשוט לא משחק משחקי וידאו בכלל. רנדי פיצ'פורדעושהמשחקים, כמנכ"ל שלתוכנת תיבת הילוכים, הבית של הזיכיון Borderlands, ואפילוהוּאיש.
אבל מהקיץ הזה הוא גם עושה סרטים. פיצ'פורד שימש כמפיק ב- Lionsgate'sגבולות גבולות, בבימויו של אלי רוט ובכיכובה של קייט בלאנשט (מַחסָן), אריאנה גרינבלט (בַּרבִּי), ג'יימי לי קרטיס (הכל בכל מקום בבת אחת), קווין הארט (ג'ומנג'י), וג'ק בלאק (הסרט של האחים סופר מריו). ובין כל התקוות שיש לו בהפקה, התקווה העיקרית הייתה שהיא תעזור למעריצי Borderlands לחלוק את עולם המשחקים עם מי שאינם גיימרים בחייהם.
"כמו, אמא שלי אוהבת אותי וגאה בי", אמר פיצ'פורד לפוליגון, "אבל היא לא משחקת במשחקי הווידאו שלי". פוליגון ישב עם פיצ'פורד כדי לדבר על הדרך הארוכה ליצירת סרט משחקי וידאו, והמקום המפתיע שהוא התחיל: משחקי Telltale זכו לשבחים ביקורתייםסיפורים מארצות הגבול.
מצולע: אפשר לומר בבטחה שלעיבודים למשחקי וידאו יש מוניטין פחות מכוכבים - אם כי אחד כזהמִשְׁתַנֶהעם עודמהדורות אחרונות, במיוחד בטלוויזיה - האם אתה מרגיש שיש לך פרספקטיבה שונה על עיבודים לסרטים של משחקי וידאו עכשיו, לאחר שיצרת אחד?
רנדי פיצ'פורד:כלומר, אני בהחלט אדם אחר עכשיו ממה שהייתי כשהתחלנו. אבל אני יודע שיש סיבה למה אנשים אוהבים את הדמויות שיצרנו ביקום שאני והצוות שלי יצרנו. ואתה רוצה להיות זהיר - אני אף פעם לא רוצה להיות יותר מדי הטיה כלפי הדברים שאני אוהב. אבל הכנסתי את עצמי לזה, ואתה הוצאת את זה בעולם, ווואו, אנשים חופרים את זה, וזה גורם לך להאמין שיש עוד כמה דרכים שבהן אנשים אולי שלא משחקים במשחקי וידאו יכולים ליהנות מערך הסיפור, או מהדמויות ומהיקום ומכל המצבים הניתנים לקשר אליהם שהם מוצאים את עצמם. נראה שמצאנו כמה זוויות שלא ממש מכוסות במדיומים אחרים, לסיפור סיפורים, וזה הרגיש לי כמו הזדמנות שאפשר להסתגל לזה.
אחד הניסויים שעשינו בשלב מוקדם היה עם שותפות עם Telltale Games. וזו הייתה סדרת משחקים בשםסיפורים מארצות הגבול. וסיפורים מארצות הגבוללא היה... זה לא היה המשחקיות של משחקי Borderlands המרכזיים. זה היה מדיום לספר סיפורים, פשוט אינטראקטיבי, וזה היה מוצלח בטירוף. זו הייתה סדרת המשחקים בעלת הדירוג הגבוה ביותר ש-Telltale עשתה אי פעם. והם עבדו על, אתה יודע,המתים המהלכיםובאטמן; טונות של דברים מדהימים אחרים. ואז זה אימת שהיקום והדמויות וקווי העלילה [של Borderlands] היו משמעותיים והדהדו. אז זה היה סוג אחר של דברים שגרם לי להיות בטוח.
תמונה: Telltale Games/Gearbox Software
אבל אני אגיד, הפגישה הראשונה שהייתה לי על הסרט הזה עם ארי ארד - ארד הפקות היו המפיקים - הייתה ב-2011. מה היה הערך הצפוי לעיבוד משחק וידאו לסרט אז? יָמִינָה? אז, אז נכנסנו לחשיבה הזו,בסדר, אני לא יודע מה יהיה המקרה העסקי, אבל אתה יודע מה? לעזאזל, אנחנו חושבים שיש כאן משהו ואנחנו הולכים לנסות.ולקחנו את הסיכון, ולונסגייט בא איתנו. וכך גם כל הקאסט המדהים הזה והכישרון הבלתי ייאמן הזה, עם קייט בלאנשט וקווין הארט וג'ק בלאק, וג'יימי לי קרטיס למען השם, ואלי [רוט] הבימוי. זה לא ייאמן שהצלחנו לחבר את כל זה ביחד ואז לעשות את זה. ועכשיו אנחנו כאן, איפה זה נעשה וזה עומד להשתחרר.
אני חייב לומר, זה באמת מאשר אותי כמי שלא שיחק באף אחד ממשחקי הליבה של Borderlands, אבלאוהב סיפורים מארצות הגבול. עשהסיפוריםלהראות לך שזה יכול להיות סרט, או האם הוא הראה לך באופן ספציפי יותר אילו חלקים של Borderlands יתורגמו לפורמט נרטיבי יותר? ומה היו אותם חלקים?
זה סוג של שני דברים שונים. לגבי מה שרצינו להשיג, בשבילי מה ש-Borderlands זה תמיד - זה כתוב בכותרת. Borderlands זה שאנחנו מחברים יחד דברים שלא שייכים יחד. A Borderlands הוא המקום הלא נוח בין שני מקומות אחרים. אם אתה חושב איפה הכביש המהיר פוגש את הערבה, יש את השטח הזה שם בין לבין, שבו יש אספלט סדוק, שאתה לא החלק בו אתה נוסע, היכן נמצאים הקצוות של הכביש המהיר. ויש עשב ועשבים שצומחים דרך, אבל זה לא הערבה ולא הכביש המהיר, אבל זה סוג של שניהם. זה המקום הלא נוח והמוזר הזה - בחלל משחקי הווידאו, מהצד העיצובי, זה היה בין משחק תפקידים ליריות, ומבחינת ז'אנר [נקודת מבט], מדע בדיוני ומערבון, או דרמה וקומדיה. להכניס יחד דברים שלא שייכים. ועבור הדמויות, הן חיות במרחב שבין מי שהן לבין מי שהן רצו שהן היו. אני חושב שזה הרבה מאיתנו - אני יודע שזה אני. מי שהלוואי שהייתי ומי אני לא בדיוק אותו דבר, וזה, אני חושב, מה שכולנו מתמודדים איתו, בהרבה מובנים.
Borderlands משעשע את החשיבה הזו, וזה לא מפחד לחיות בארץ הגבול המוזרה הזו, על זה עוסק הסיפור. במשחק הווידאו, במיוחד עם משחקי היריות, עלינו להתמקד בלופ עיצוב המשחק, כי אנשים קונים משחק וידאו. עִםסיפורים מארצות הגבול, הצלחנו לשחרר את היורה הבסיסי הזה, לולאת משחק הבוזז, ולהתמקד בסיפור הסיפור, וזה היה מאוד מאוד מתגמל. והקהל שמצא את זה אהב את זה. אבל שוב, לא כולם משחקים במשחקי וידאו כאלה או כל משחק וידאו, נכון? עם סרט, אנחנו יכולים להגיע לקהל אחר לגמרי, או לקהל רחב יותר, עם [סיפור הסיפור] הזה שאנחנו משחקים איתו שפשוט לא משחקים איתו באותו אופן. בשבילי, זו הסיבה שהסרט היה שווה את קיומו.
אני חושב על עצמי כעל בדרן, אבל אתה לא יכול שלא לחשוב על עצמך גם כעל אמן. מזמן הגעתי לנקודה שבה, אתה יודע, לא הייתי צריך עוד כסף מהעולם. [צוחק] אני בסדר. אבל אתה רוצה לנסות דברים ואתה רוצה לעשות דברים, אז חלק מחלק זה היה ניסוי כדי לראות אם אנחנו יכולים לשחק עם הנושאים האלה והרעיונות האלה, והמדיום היחיד לעשות את זה היה בסרט, כי אנחנו כבר עשה את מה שאנחנו עושים בצד משחקי הווידאו. אז אם נוכל להתאים את זה לשם, אולי - אני אגיד לך, הקהל שאני באמת מתעניין בו הוא שיש אנשים בחיים שלנו שלא משחקיםכֹּלמשחקי וידאו. ואם יש משהו שאנחנו אוהבים, נוכל לחלוק איתם סרט אולי, ולהזמין אותם לעולם, באופן שהם לעולם לא היו מקבלים אליו הצצה אם הדבר היחיד שהיה קיים היה משחק וידאו. אולי תבחר לעשות את זה, איפה שיש מישהו בחיים שלך, [היית אומר]היי, היה את העולם המגניב הזה שגיליתי, בוא נלך לבלות כמה שעות באולם קולנוע ונהנה ממנו ביחד.וזו דרך מגניבה וקלה לשתף ולהזמין אנשים פנימה. אני רוצה שזו תהיה חוויה מדהימה לאנשים שמשתפים בצורה כזו.
כאילו, אמא שלי אוהבת אותי וגאה בי, אבל היא לא משחקת במשחקי הווידאו שלי, כמו שהם מעוצבים, אתה יודע? לא בגלל שהיא לא אוהבת אותי. היא פשוט עוסקת בדברים שונים.
יש שם מחסום של חוויה ושל נוחות, לגמרי.
אני חושב שאני חושב שלכל גיימרים יש אנשים כאלה בחייהם. הסרט עוזר.
האם היו לך אנשים בראש לתפקידים האלה? יצאת מיד ואמרתאנחנו רוצים את קייט בלאנשט ואנחנו רוצים את ג'יימי לי קרטיס וקווין הארטמהשלבים הראשונים, או שזה היה תהליך מאוחר יותר?
רנדי פיצ'פורד לא התחלנו ללהק לסרט הזה עד שהיה לנו את התסריט. זה אמר - [הגדרת הסצנה] יוני 2012. תערוכת בידור אלקטרונית בלוס אנג'לס. אני שם בהדגמהBorderlands 2. ג'ק בלאק בא עם הילד הזה, כי הם מעריצים של המשחק! והוא שם ואני אומר, "אחי, אתה יודע, אם אי פעם נעשה סרט, אתה צריך לשחק קלפטראפ." והוא כמו [רושם של ג'ק בלאק, צעקות מדומה]"כן, בוא נעשה את זה!" חלק מהדברים האלה חוזרים אחורה.
ואשתי כתבה את האיטרציה הראשונה של ד"ר טניס, והיא לא יכלה לדמיין אף אחד מלבד ג'יימי עושה את זה, אז זה היה ממש ממש מדהים. אפילו דברים אחרים; יש דמות Mad Moxxi, אותה מגלמת ג'ינה גרשון. ותמיד דמיינתי כמו אווירה של מיי ווסט למה קיימת מוקקסי המטורפת, ואת האישיות והאופי שלה. אני זוכר שדיברתי על זה עם אשתי הרבה לפני שהתקשרנו אליה,אני חושב שלדעתי ג'ינה גרשון היא הקאסט המתאים לזה.היה לי מזל שאלי אהב את זה. אלי וארי, היינו על הקרקע, רק הסתכלנו על לוחות היציקה, וכולם היו כמו,כן, בוא נלך על זה.
אלי מצא את קייט, הם עבדו יחד בעבר. ואני פשוט, לעולם לא הייתי הולך לשם כי לא הייתי חושב שזה יהיהאֶפשָׁרִי. כאילו קייט היא אלוהים מטורף. איך לעזאזל היא הולכת לעצור ליד סרט משחקי הווידאו הקטן והמטופש שלי? ואלי גרם לזה לקרות. ובנאדם, הייתה סצנה שאני זוכר כשצילמנו שבה קייט וג'יימי שיחקו את לילית וטניס, והם הסתכלו על המפה של הכספת. והםעמוק בתוך הידע, החרא הזה שהמצאתי, הםעָמוֹקבתוכו, ואני לגמרי קונה את זה. אני ואוהב,אלה השחקנים הגדולים בעולם. הם פשוט הופכים לדמויות האלה שרק דמיינו בצורה דיגיטלית וווירטואלית, והן הביאו אותן לחיים בעולם האמיתי. זה בהחלט מדהים. אני פשוט מחוץ לעצמי עם כמה כישרון יש על הסיפון.
וקווין ענק, הבחור הזה, אני לא מאמין שהשגנו אותו. אני חושב שעבורו זו הייתה הזדמנות להדגים שהוא לא רק קומיקס, הוא כוכב אקשן. והוא פאקינג כוכב אקשן! אחי, הוא ריסק את זה. נמכרתי מיד. הוא התאמן ובנה את עצמו בשביל הדבר, והגובה לא משנה כשאתה על הסט, אתה יודע, בשביל זה יש הוליווד, אתה יודע. והוא ריסק את זה. הוּאכָּתוּשׁזֶה. אם כבר, הייתי כאילו,בנאדם, יש לנו את קווין, אני די רוצה לזרוק להם כמה איומים- כי הוא מגלם גבר סטרייט בסרט. והוא אכן עשה כמה סתירות, אבל הוא היה כאילו,לא, אני רוצה להיות גיבור אקשן טהור. אבל הייתי כאילו,אחי, זה קווין הארט, בחייך, אנחנו חייבים לתת לו זוג. אז שיחקנו עם זה קצת. ואלי פשוט עשה את זה בצורה מבריקה עם כל צוות השחקנים. בצורה מבריקה.
צילום: Katalin Vermes/Lionsgate
האם יש היבטים במשחק שידעתם שפשוט תצטרכו לשחרר בהסתגלות כי זה לא יעבוד?
אה, כן. המשחקים האלה לוקחים -Borderlands 3הוא 40-50 שעות.Borderlands 2, 40-50 שעות של משחק וסיפורים לאורך כל העניין. הסרט הוא פחות משעתיים. יצרנו עשרות ועשרות ועשרות דמויות, אין סיכוי שנוכל לעשות בכלל. אז היינו צריכים לתעדף, וזה ממש קשה כי אני אוהב הכל, סדר עדיפויות זה קשה. אבל ידעתי ומקווה שאם נעשה עבודה מספיק טובה, אולי היינו פותחים ליקום קולנועי חדש ושיהיה לנו יותר הזדמנויות עם סרטים עתידיים.
אני חושב שהדבר הגדול ביותר, עם זאת, היה קבלת ההחלטה הזו לשחרר את התסריטים של המשחקים ולא רק לעשות מחדש את המשחקים. ליצור למעשה יקום קולנועי שצמוד למשחקי הווידאו, אך חי באופן עצמאי ממשחקי הווידאו. אם נעשה יותר, לא ניתקל בבעיה של נגמרים המשחקים [להסתגל], אבל אנחנו עדיין יוצרים סרטים. זה בערך כמו איך מארוול עשתה את זה אתה יודע איפה היקום הקולנועי משתמש בדמויות ביקום ובנושאים, אבל זה לא הקצב המדויק של סיפורי הקצב. אז אנחנו יכולים לקבל קצת חופש יצירתי שם עם הסרטים שאנחנו לא יכולים לקבל במשחקים. וזה הכרחי כי מדיום הקולנוע שונה. וזהו עיבוד, אז בואו נישען למקום שבו הסרטים הכי חזקים.
כן, אם תעשה יותר סרטים, אתה חושב שתחזור לאותן דמויות או תלך עם סרטים חדשים? או שזה רחוק מדי בעתיד ויותר מדי לא ידוע בשלב זה.
לא הייתי רוצה לצבוע את עצמי לפינה. יש כמה דברים שאני רוצה לעשות. אבל אני חושב שעד שניכנס לחדר ונתחיל לעבוד עליו, אני חושב שזו תהיה טעות להגדיר ציפיות כלשהן.
