התחלתי את שנת 2024 כמבלבל RPG מזדמן. אני נכנס לדצמבר בתור אובססיבי עם עיניים חלולות, מוותר על שינה כדי לטחון עוד כמה מבוכים בגרסה מחודשת למשחק NES משנת 1988. איך זה קרה?
התשובה הברורה תהיה שהשפע העצום של משחקי RPG יוצאי דופן שיצאו בתקופה קצרה היה חייב להמיר כמה לא מאמינים לקנאים קצפים מהפה. שהייתי טירת חול שעומדת לפני צונאמי. אני מתפתה להסכים. אבל מה שמפתחים שמתמחים בז'אנר השיגו השנה, ביחד, יותר מעניין ומסובך מקנה מידה.
הערך האחרון בסדרת Like a Dragon nee Yakuza בנוי על הז'אנר הפחות אהוב עלי (לשעבר) של משחק וידאו: ה-RPG מבוסס התור. למה שאנהל תפריט בתורות, חשבתי פעם, כשאני יכול להסתובב עם בחור עם שלט רחוב? אני לא לבד. מפתחי RPG אהובים רבים המבוססים על תורות עברו לפעולה בזמן אמת, בתקווה לפנות לספקנים חסרי סבלנות כמוני.
אֲבָלעושר אינסופילא מתיישב עם ההנחות שלי לגבי משחקי RPG מבוססי-תור. הלחימה היא קינטית, נותנת לי את החופש לנוע במהלך קרבות, וממקמת את הקרבנים שלי כדי להשיג את הרצף הכי דמוי סרט פעולה שאפשר. בנוסף, אני יכול לתת לכל חבר צוות עבודה אחרת (מתנקש! אקדח! גולש!) ולשחרר שפע של אלימות קומית. הוסף קומץ של הגדרות עולם פתוחות יפהפיות, עמוקות בצורה אבסורדיתפרודיה ב- Animal Crossing, וקצת דיאלוג כתוב ומבוצע באהבה, ויש לך אותי ב-85 שעות וסומכים על Steam.
שיהיה ברור:עושר אינסופי'ההערצה של היוצרים למשחקי ה-RPG מבוססי-תור של העבר היא בשפע. ההרפתקה מלאה בהתייחסויות לכל דבר, החל מ-Dragon Quest ועדפוקימון. עם זאת, המשחק אינו נוקשה ביראת שמים. המפתחים משלבים רעיונות מודרניים לז'אנר ברמת DNA, ויוצרים משהו מושך לאובססיבים ותיקים של RPG, אבל גם אנשים כמוני שאין להם לא הניסיון ולא הסבלנות לסבול את המוזרויות העתיקות ביותר של הז'אנר.
עושר אינסופיעזר לי לשקול מחדש משחקי RPG מבוססי-תור, ובתמורה, לפתוח את הלב שלי להיבטים אחרים של הז'אנר שהפחידו אותי.
תמונה: Square Enix via Polygon
תמונה: Capcom via Polygon
זה המקום שבו הצפיפות של משחקי RPG נהדרים כן חשובה. זה לא כל הפאזל, אבל זה חתיכה ענקית. ברבע הראשון, קיבלנו RPG טקטיקה מאויר בצורה מדהימהUnicorn Overlord, דמיון מחודש של אייקון בFinal Fantasy 7 Rebirth, וחידוש של קלאסיקת קאלט בדוגמת הדרקון 2.
רוצה חוויה קלה וניתנת לעיכול בעולם הפתוח שמזכירה את סגנון משחק התפקידים של Ubisoft? לְנַסוֹתעליית הרונין.רוצה אינדי שלא דומה לשום דבר אחר ששיחקת במשך שנים?אני אקח אותך! פספסתם כמה קלאסיקות מהעבר?HD מעולהפגע קונסולות וסיפור כוכב כסף ירחהופיע ב-Google Play. הכל לפני אפריל!
חלק מהמשחקים האלה טובים יותר מאחרים, ורק קומץ שמרו על תשומת הלב שלי יותר מכמה ימים. יחד עם זאת, זרם המהדורות הכריע את הזמן הפנוי שלי. המשכתי לנסות דברים חדשים, חידדתי את הטעם שלי, אף פעם לא היה לי רגע לשים לב ששיחקתי במשחקי RPG כמעט אך ורק במשך חודשים.
עד סוף הקיץ, התעסקתי עם כל דבר, החל ממשחקי RPG של טקטיקות הארדקור ועד אמריו RPG ידידותי לילדים. אוהדי ה-RPG הסמויים שלי הפכו לחבית אבקה בחיפוש אחר ניצוץ.
מטפורה: ReFantasiaהוא RPG פנטזיה מהיוצרים של סדרות Persona ו-Shin Megami, RPGs הידועים כארוכים בצורה אבסורדית, מאתגרים ללא בושה, ו(הפחד הגדול שלי מכולם) מבוססי תורות. האולפן מייצר כמה מהמוזיקה, הוויזואליה והסיפורים הטובים ביותר במשחקים, אז עברתי דרך חלקים גדולים מה-RPG שלהם בעבר, מעולם לא הגעתי לקרדיטים.
זה לא הרתיע את ההתלהבות שלי שבחודשים שלפני יציאתו הגיעה לרתיחה מתגלגלת.
הדבר הראשון שתשימו לב אליומטפורה: ReFantasiaהאם זה RPG-תחת RPG. זה מסוג המשחקים שמעוררים את המעריצים הגדולים ביותר שלו לומר דברים כמו, "זה נהיה טוב אחרי 15 השעות הראשונות". הלחימה מבוססת התורות חיה בתוך תפריטים מורכבים וצפופים. הפעלות משחקיות שלמות יכולות ללכת לאיבוד לטחון מבוכים ולהתעסק עם מיומנויות ושיעורים. ואני מקווה שאתה אוהב לקרוא דיאלוגים ולצפות בקטעים.
מה שאני אומר זה בדיוק מסוג המשחקים שהייתי נותנת לו כמה שעות בעבר, לפני שהגשתי אותו פרס מנטלית תחת "קטגוריה: משהו שאחרים נהנים" ו"תת-קטגוריה: לא בשבילי".
אבל דבר מצחיק קרה בדרך לפנטציו. כל RPG תרם ללמד אותי מה מייחד את הז'אנר.עושר אינסופילימד אותי לראות את האפשרויות היצירתיות בלחימה מבוססת-תור.דוגמת הדרקון 2פתח את ליבי לפנטזיה.Unicorn Overlordדרש ממני סוף סוף ללמוד כיצד עובדות שיעורים שונים, במקום לשלוח את דרכי בחוסר סבלנות בתפריטים. משחקמטפורה: ReFantasiaהרגשתי כאילו למדתי שפה חדשה ועכשיו סוף סוף יכולתי לקרוא ספר שלם שנכתב בה בפעם הראשונה.
מיותר לציין שאני מכור. רק עטפתימֵטָפוֹרָה, ועכשיו, שקעתי את השיניים במשחק שהעצמי שלי לא היה שוקל:Dragon Quest 3 HD-2D Remake. לשדרוג המלוטש של הקלאסי של NES בקושי יש סיפור ודורש שעות של לחימה חוזרת על בסיס תורות נגד אויבים שמופיעים באקראי. אבל תזכרי כמה אהבתי לתת משרות לחברי הצוות שליכמו דרקון: עושר אינסופי?Dragon Quest 3עשה את זה בשנות השמונים! ועכשיו, בשנת 2024, אני באמת יכול להעריך את הרגע הגדול הזה בהיסטוריה של משחקי הווידאו.
אני אוכל כל משחק וידיאו ותיק, לועס בשמחה את כל מה שנשפך על הצלחת שלי. במשך עשרות שנים, עם זאת, התיאבון הבלתי יודע שובע שלי התפוגג כאשר RPG מבוסס תורות גלש על השולחן. אני כל כך שמח שהטעם שלי התבגר. אני כמו מבוגר שסוף סוף הבין שירקות זה לא מטורף. רק צריך להכין אותם כמו שצריך ולהגיש אותם עם קורט תבלינים.
