גביע פרס דיאנה ג'ונס, אחד מהאובייקטים היקרים ביותר של משחקי שולחן, נעלם וחשש שאבד.
לאחר שהחליף ידיים במשך יותר מ-20 שנה, הגביע, ששמו הוא נגזרת של הארכיאולוג ההרפתקני אינדיאנה ג'ונס, נעלם מסיבה ארצית למדי: הוא הלך לאיבוד בדואר.
חבר בוועדת פרס דיאנה ג'ונס הודיע על היעלמות הגביע אצל הארגוןאתר רשמי. "אין זה סביר שהוא אי פעם יתאושש", אמרו. "אולי הוא יושב עכשיו בקופסה בתוך מחסן איפשהו, נשכח ובלתי מוערך כמו ארון הברית בסוף שודדי הארון האבוד."
פרס דיאנה ג'ונס היה המצאתו של מעצב המשחקים והמוציא לאור ג'יימס וואליס. זה ניתן מדי שנה ב-Gen Con, כנס המשחקים השולחני הגדול ביותר בארצות הברית, מאז 2001. הנמענים הם לרוב יחידים, אבל גם משחקים ואפילו מושגים. מְעַצֵבאריק מ. לאנגקיבל את הפרס בשנת 2016 כדי לחגוג את תרומתו לאמנות ולמלאכת משחקי הלוח. בשנת 2018 הוענק הפרס לתנועת המשחק בפועל- זהו אוסף הפודקאסטים והשידורים החיים שתרמו להתעוררות הפופולריות של משחקי RPG שולחניים בעשור האחרון. זוהי למעשה הגרסה של תעשיית משחקי התחביב לפרס אוסקר או פרס טוני, ומקורותיה נמשכים משנות ה-80.
החפץ עצמו - גוש שקוף של פלסטיק המותקן על בסיס עץ מחוספס - מתוארך לשנת 1985 והחברה הבריטית של TSR, המוציאה לאור המקורית של Dungeons & Dragons.
באותה תקופה, הזרוע של TSR בבריטניה ייבאה תוכן D&D, ולעתים פירשה מחדש עבור קהל אירופי. אבל זה גם הפיק תוכן, כולל הרפתקה נחשבת בשםהסוד המרושע של Saltmarshוצינוק האודיו הראשון אי פעם, LP ויניל בעל שני דיסקים בשםקווסט ראשון. השרידים של אותה קבוצה נועזת של מעצבים ימשיכו להיות הבסיס של Games Workshop, ויעזרו להחיות את היקומים של Warhammer ו-Warhammer 40,000.
בתחילת שנות ה-80, ל-TSR היה הסכם רישוי עם לוקאספילם. כשההסכם הזה הגיע לסיומו ב-1985, לא היו לו עוד הזכויות להמשיך ולמכורהרפתקאותיו של אינדיאנה ג'ונס משחק תפקידים. ה-TRPG נחשב באופן נרחב כאחד הגרועים בכל הזמנים. למה זה היה כל כך גרוע? ובכן, לא הייתה מערכת ליצירת דמויות עבור אחד. במקום זאת, שחקנים לקחו על עצמם את תפקיד הדמויות מסרטים כמושודדי התיבה האבודהואינדיאנה ג'ונס ומקדש האבדוןופשוט שיחזר את אירועי הסרטים האלה. כמו כן, אינדיאנה ג'ונס לא יכלה למות.
הרפתקאותיה של אינדיאנה ג'ונסהוא גם ביתה של מיניאטורה ידועה לשמצה של נייר שכותרתה "נאצי TM". כשהמשחק שוחרר, רבים חשבו שלוקאספילם מנסה לסמן את המושג הנאציזם. במציאות, TSR רק פעל לפי הכללים ואיפשר ללוקאספילם להעיר ייצוג של דמות מחופשת מהסרט שלה. די לומר שמעטים התאבלו על לכתו של המשחק.
כאשר הגיעה הקריאה להשמיד את כל העותקים שנותרו שלא נמכרו, TSR UK החליטה להיות יצירתית. במקום לקבור עותקים של המשחק במזבלה, א-להמחסניות המשחק ET של אטארי, הייתה להם מדורה. ערימה עצומה שלהרפתקאותיה של אינדיאנה ג'ונסהוצתו, בעוד עותק בודד שמור לתשומת לב מיוחדת. הוא הושר באומנות לאורך קצוותיו ואז נלכד, כמו יתוש בענבר, בתוך פירמידה שקופה של לוציט. משני צדדים נראה בבירור שם חדש: דיאנה ג'ונס.
"ברור מאוד שלא היה להם מושג מה לעשות עם זה", אמר וואליס לפוליגון. בסופו של דבר, פירמידת הפלסטיק ניתנה בשעהיריד משחקים, כנס רב-ימי שנערך על ידי TSR באוניברסיטת רידינג בבריטניה "זה הלך לקבוצה קטנה של עורכי עיתונות ו-fanzine וכותבי משחקים, שהייתי בה. אבל מנהיג הצוות היה בחור בשם איאן מארש, שימשיך להיות העורך של הגמד הלבן".
White Dwarf ממשיך עד היום כפרסום המודפס הבכורה של Games Workshop, ונשאר אחד ממגזיני משחקי התחביבים הארוכים ביותר שיצאו לאור ברציפות בעולם. כשמארש התחתן כמה שנים מאוחר יותר, הגיע הזמן לוותר על דברים ילדותיים. הוא העביר את הדיאנה ג'ונס לוואליס, והיא ישבה על מדף בביתו במשך רוב עשור. כשהוא חלם על פרס חדש לתעשיית משחקי התחביבים, הוא לא יכול היה לחשוב על שם טוב יותר - ולא גביע טוב יותר - מאשר פרס דיאנה ג'ונס.
"גייסתי חבורה של חברים בתעשיית המשחקים ברמות שונות", אמר וואליס, "תערובת של מעצבים ומוציאים לאור ואנשים בעלי השפעה, שחלקם סוג של פרשו. אני חושב שהיינו בערך 15 אנשים מלכתחילה". ועדה זו הייתה, ועדיין נותרה, אנונימית, מאמץ, לדברי וואליס, לפעול נגד העדפה, השפעה בלתי הוגנת והטיה אישית.
מאז 2001, גביע פרס דיאנה ג'ונס הועבר יד ביד, מנצח למנצח כמו גרסת נוק-אוף של גביע סטנלי של ליגת ההוקי הלאומית. אבל, שלא כמו הגביע הכסוף הזה, אין שום טיפול בכפפה לבנה שאפשר לדבר עליו. הגביע עצמו הצהיב, עם חריצים ושריטות אדירים העכירו את פניו. זו אותה מסורת של חוסר זהירות שהובילה בסופו של דבר לאובדן.
אובדן החפץ עצמו הוא טרגדיה, אבל גם וואליס רואה בכך הזדמנות.
האדם האחרון שהחזיק את גביע דיאנה ג'ונס בידיהם היה אלכס רוברטס, מעצב ה-RPG המבוסס על מערכות יחסיםכוכב צלב, שזכתה בפרס בשנת 2019. בספטמבר 2020, היא שלחה אותו מקנדה לאינדיאנפוליס, לשם היא הייתה צפויה להגיע עם חתן פרס נוסף, הסופר מוריס ברודוס. אבל זה מעולם לא הופיע. ללא מספר מעקב שאפשר לדבר עליו, לא קנדה דואר ולא שירות הדואר של ארצות הברית הצליחו לעזור.
אובדן החפץ עצמו הוא טרגדיה, אבל גם וואליס רואה בכך הזדמנות.
"אני עצוב מאוד שהדבר הזה חלף מחיי", אמר וואליס, "אם כי, אם זה יעבור עכשיו למחוזות המיתוס, הגביע הזה שעכשיו אף אחד במשחקים לא יחזיק שוב לעולם, זה גורל ראוי.
"הגיעו אליי אנשים ואמרו שאפילו המועמדות לפרס דיאנה ג'ונס שינתה את החיים המקצועיים שלהם לטובה", המשיכה וואליס. "זה דבר יוצא דופן להיות מסוגל לעשות את זה עבור הקריירה של מישהו. אבל אולי הבלוק בן ה-35 הזה של Lucite הוא כבר לא ייצוג הולם למה שהפך פרס דיאנה ג'ונס".
ועדת דיאנה ג'ונס, המנוהלת ומתוחזקת כעת על ידי הסופר ומעצב המשחקים מאט פורבק, מרחיבה את תפקידה קדימה. בנוסף להדגשת פרט, משחק או קונספט עם פרס דיאנה ג'ונס עצמו, היא גם מכירה בכוכבים בהירים שהיא מקווה שיעזרו לעצב את עתיד התעשייה. השנה היא השיקה את תוכנית המעצבים המתעוררים של דיאנה ג'ונס. החתן הראשון הואג'יון שים, דור שני למעצב משחקים קוריאני אמריקאי, אמן מולטימדיה ומחנך חוצות שבסיסו בקליפורניה. וואליס אמר שהארגון ימשיך לתמוך באמנים כמו שים בהמשך הדרך, וחלק מהתמיכה הזו פירושו למצוא פרסים פיזיים מתאימים יותר.
"האם השרידים המושחתים של משחק התפקידים של אינדיאנה ג'ונס הם באמת מה שאנחנו רוצים שיסמל לנו קדימה?" אמר וואליס. "לעולם לא הייתי מציע לזרוק את הגביע הקיים ולקבל משהו אחר, אבל עכשיו כשהגביע הישן נעלם, זה אולי הרגע הנכון לחפש משהו אחר".
ועדיין, אמרה ועדת פרס דיאנה ג'ונס, בהודעתה על אובדן הגביע, "אם מישהו מגלה את הגביע, אנא פנה מיד לוועדת פרס דיאנה ג'ונס. נהיה אסירי תודה על החזרתו".
פוליגון פנה אל אלכס רוברטס כדי לחלוק את נקודת המבט של וואליס על אובדן הפרס. בסופו של דבר היא מרגישה אחראית, אבל שמחה שהתקרית עוזרת להתוות מסלול חדש לוועדה קדימה.
"זה מצער שזה היה צריך לקרות ככה," אמר רוברטס לפוליגון. "אבל אני באמת מרגיש שכל מה שהם יחליפו בו יהיה ייצוג טוב יותר של הפרס, של תעשיית משחקי התפקידים השולחניים ושל סצנת המשחקים בכלל."
