כסרט Evil Dead הראשון מזה 10 שנים,מתים רעים עוליםאין בעיה להמציא מחדש את זיכיון האימה האיקוני של סם ריימי.הטייק העצמאי החדש של לי קרוניןעל הפרנצ'ייז הקבוע הוא שילוב חכם ומצמרר של המהומה המוגזמת של הסרטים המקוריים והאימה הבלתי פוסקת של הגרסה המחודשת של 2013, אבל זה גם סרט אישי ליוצר האימה האירי.
לפנימתים רעים עוליםבהקרנת הבכורה, קרונין דיבר עם פוליגון על ההשראות של ההשקפה השונה באופן קיצוני אך נאמן ביותר שלו בסרטי ה-Evil Dead של ריימי, ועל מערכת היחסים המאוד בריאים שלו עם משפחתו - מה שנתן לו השראה ליצור כמה משפחות בדיוניות מבולגנות באמת.
מצולע: אתה רק האדם השלישי שיוצר סרט רשמי של Evil Dead. מה זה Evil Dead בשבילך?
לי קרונין: Evil Dead הוא חלק מהילדות שלי, וחלק מהתרבות וההבנה שלי בסרטי אימה, מאז שהייתי מאוד צעיר והתחלתי ליהנות באמת מהז'אנר. אבל Evil Dead הוא גם סוג של אנרגיה טהורה, לא מסוננת, גם דרך ההיבטים המזוויעים וגם הטרור, אבל גם הקולנוע הטהור והמרגש של כל זה. זה משהו שנושא את הרצף המרגש והעצמאי הזה שתמיד הניע אותי כשהייתי צעיר יותר. כְּמוֹ,היי, גם אני יכול לעשות סרטים. אז זה גם היה קצת ספר הדרכה בשבילי במונחים של איך לעשות סרט, ואיך לקבל מוטיבציה להמשיך ולדחוף ולגרום למשהו לקרות.
יש הרבה הקבלות ביניהםמתים רעים עוליםוהבכורה שלך,החור באדמה. דיברת בעבר על איך אתה נמשך לספר סיפורים על משפחה - למה אתה חושב שזה כך, ומה עושה את Evil Dead טוב בשביל זה?
אני חושב שזה הנושא האוניברסלי האולטימטיבי. לאחרונה, [חשבתי] על הדברים שאני עובד עליהם, וכולם נשענים לאחור לגרסה של משפחה, כמו להיאחז בדבר הזה. ואני נבהלתי, הולך,אלוהים אדירים, אני יכול לספר סיפור על משהו חוץ ממשפחה?!
אבל למעשה, אני חושב שכל הסיפורים, במובן מסוים, חוזרים למשפחה. גם אם זה סיפור מלחמה, והוא על להקת אחים מקובצת יחד. זו האחווה הזו, יש שם תחושה של משפחה. אז אתה צופה בסרט מאפיה, הוא עוסק במשפחה, מה שזה לא יהיה. אז אני חושב שמה ספציפית שאני נמשך אליו זה שזה בראש שלי, זה מה שאני מכנה הפצע המשפחתי, ולכולם יש אחד. אין משפחה מושלמת, אין פורמט מושלם למשפחה.
אז זה מקום ממש ממש מעניין כיוצר סרטי אימה, וכמספר סיפורים שאוהב מתח, אימה ואווירה כדי לדחוף את האצבעות לחלל הזה ולהסתכל מסביב.
אז זה מושך אותך כמספר סיפורים, לא רק יוצר סרטי אימה?
אני סוג של ילד של אמבלין ושל העולם הזה, ואני מעריץ גדול וגדול של ספילברג. כשמסתכלים לתוך הסרטים האלה, לרוב מדובר במשפחות במקביל, ומשפחות בצומת דרכים. אתה מסתכל עלET, אתה מסתכל על הצ'יף ברודי [במלתעות], שהולך על המים כדי להגן על משפחתו. אז אני חושב שאלו הדברים שהשפיעו עליי. ואז החוויות שלי עם התבגרות משפחתית, והתבוננות בשיאים, השפל, העליות, המורדות, ההפסקות, הניצחונות - כל הדברים האלה הם פשוט מקום ממש ממש פורה.
התמקדת גם באמהות בשני הסרטים האלה - מה הופך את הדינמיקה הזו לחזקה עבורך?
אני מאוד קרובה לאמא שלי ולאחותי, שהיא הבאה בגיל. אחותי אמא עם שלושה ילדים. קצת יצרתי את התא המשפחתי הקטן הזה על המשפחה שלהמתים רעים עולים. כשהייתי בן 10, כל אדם אחר במשפחתי היה מבוגר באותה נקודת זמן. אז אחותי הייתה בת 18. ואז מעבר לזה, האחים שלי היו גדולים יותר, ואחר כך ההורים שלי, אז הייתי צריך למצוא את הקול שלי מאוד מאוד צעיר.
אבל גם, להיות בגיל צעיר ואז לראות את הכוח והחוזק של הדמויות האימהיות במשפחתי שהייתי ממש ממש קרובה אליהן - זה פשוט נושא שממש התעניינתי בו, כי זה דבר יפה. אבל זה גם בא עם אתגרים מאוד ספציפיים כשאת אמא. זה פשוט נראה לי מקום שמעניין לנתח ולספר עליו סיפורים, בצורה נושאית אוניברסלית באמת.
זה מסתדר במתים רעים עולים, שבו הרבה מהפחד מגיע מרגעים שבהם דמויות לא מזהות בן משפחה, או דמויות שמביעות מחשבות שליליות ביותר על יקיריהם.
כן, זה די חשוך. אני ממש קרוב למשפחה המורחבת שלי, ואוהב לבלות איתם. אנחנו חברים טובים. אני חושב שזה נותן לי את הביטחון ללכת ולהתעסק עם המבנה של המשפחה ולשים אותו במקום ממש ממש חשוך.
אני חושב שיש משהו מאוד חזק בלאבד זהות עם מישהו שהוא מאוד מאוד קרוב אליך, ולהיאבק להחזיק בזהות הזו. זה למה פנימהמתים רעים עולים, יש את הסצנה הזאת באמצע הסרט שבה קאסי הקטנה מדברת עם אמא שלה דרך חור ההצצה. למרות שיש לו קצת הומור, והוא משוחק בצורה כזו, זה גם די נורא, כי היא ילדה בת 9 שמסוכסכת ומבולבלת לחלוטין ממה שהיא חווה באותו הרגע.
אני חושב שאחד הדברים המפחידים ביותר בעולם הוא הרגע הראשון שאתה רואה מישהו בחייך באור אחר שלא ראית מעולם. אז נניח שאתה במערכת יחסים חדשה, אתה יוצא כבר שנה, הכל מבריק, יש לך את הוויכוח הראשון שלך, ואתה שומע את קולו של האדם הזה בצורה שלא שמעת עליו קודם. או שאתה רואה מבט בעיניים שלהם שמעולם לא ראית, ואתה הולךאלוהים אדירים, אני לא מזהה את האדם הזה. וזה באמת מפחיד אותי בעיקרו.
אתה משלב ילדים באימה שלך הרבה. האם אתה חושב שילדים מפחידים באופן טבעי?
ממזרים קטנים ומפחידים? כֵּן. [צוחק]
תראה, זה דבר כפול עבורי. אלה הסרטים שצפיתי בהם כשהייתי צעיר יותר - לעתים קרובות משפחה וילדים נמצאים בסכנה. הסתכלתי על דברים כמוET, הסתכלתי על סרט הטלוויזיה שלזֶהלמשל, הסתכלתי עלהגונים- סרטים מסוג זה היו מסוג הדברים שצפיתי בהם הרבה. ואז בתורו, אני לא הורה, אבל יש לי שלושה אחים. בין כולם, יש לי תשע אחיינים ואחיינים. אז יש לי הרבה אינטראקטיביות עם צעירים גם בחיי.
הם עיניים מאוד מעניינות לתוך עולמות מפחידים, בין אם הם מושא לטרור או האדם המפוחד - זה נושא שחוזר על עצמו, אני מניח, או סוג של דמות חוזרת. אני חושב שזה רק בא מהשפעה והתבוננות.
מתים רעים עוליםמשחק עכשיו בבתי הקולנוע.
