ד"ר אנתוני מ. בין, פסיכולוג קליני מורשה בטקסס, חושב שהרעיון של "התמכרות למשחקי וידאו" הוא מוטעה במקרה הטוב, ומסוכן במקרה הרע. הוא ועמיתיו מציעים שהמאמצים לכלול קטגוריה חדשה זו של מחלות במדריכי אבחון מונעים לא על ידי מדע טוב, אלא על ידי אקלים של פאניקה מוסרית ולחץ פוליטי.
השבוע פרסמו בין ושלושה פסיכולוגים נוספים מאמר עם איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, הארגון המדעי והמקצועי הגדול ביותר של פסיכולוגים בארצות הברית.התמכרות למשחקי וידאו: הדחיפה לפתולוגיה - לא לזהותמטיל ספק במחקר הבסיסי מאחורי קטגוריית אבחון חדשה זו, כמו גם את המניעים של אלה שמנסים למסד אותו בתוך הפרקטיקה הפסיכולוגית.
במאמר, בין ומחבריו מעלים את סוגיית שתי הצעות חדשות לכלול את מה שמכונה "הפרעת משחק" במדריך האבחון והסטטיסטי (DSM) ובסיווג הבינלאומי של מחלות (ICD). ה-DSM הוא למעשה האנציקלופדיה של הפרעות פסיכולוגיות מוכרות בארה"ב ויש לה משקל בדברים כמו פרקטיקה קלינית, כיסוי ביטוח בריאות, ליטיגציה פלילית וחקיקה ממשלתית. ה-ICD, אף שהוא מסמך רחב בהרבה, נושא משקל דומה בעולם.
בין ושותפיו מאמינים שפשוט אין מספיק מחקר כדי לתמוך בהוספת התמכרות למשחקי וידאו באף אחד מהמסמכים.
"בכל התחום של 'התמכרות למשחקי וידאו'," אמר בין ל-Polygon, תוך שימוש בציטוטים באוויר לשם הדגשה, "השכיחות נעה לאורך כל הדרך בין 0.8 אחוז עד 50 אחוז מאוכלוסיית המשחקים, תלוי באיזה מחקר אתה מחליטים להסתכל על."
זה אומר שבקבוצה של 100 גיימרים המתוארים בעצמם, כל מקום מפחות מאחד עד חצי מהם יכולים להיות מסווגים כבעלי התמכרות. בעיני בין ושותפיו, זו לא עדות לסוג חדש של הפרעה. זו עדות למדע רע. בין ושותפיו טוענים שבאמצעות יצירת הגדרה כה רחבה ואטומה של התמכרות למשחקים, פסיכולוגים פסלו תחביב שלם כהרסני.
"אחת הדאגות העיקריות שיש לנו היא שאנחנו מניחים את העגלה לפני הסוס על הסוס שלו," אמר בין. "אנחנו לא יודעים מהי התמכרות למשחקי וידאו. ... תחומי הפסיכולוגיה והרפואה לקחו את המושג התמכרות - בין אם זה שימוש בסמים או משהו כזה - ופשוט החליפו אותו עם משחקי וידאו. החשיבה הייתה, 'אה, זו סוג של התמכרות. זה כמו כל התמכרות אחרת״. אבל זה לא אותו הדבר.
בעיני בין ושותפיו, זו לא עדות לסוג חדש של הפרעה. זו עדות למדע רע.
"אתה יכול לעשות את כל התהליך שוב עם כדורגל, במיוחד עם אוגוסט ממש מעבר לפינה. ... מדוע איננו מחשיבים זאת כהתמכרות? מה עם מישהו שבאמת אוהב להיכנס לספרייה ולקרוא ספרים, והוא פשוט לא יכול להניח את הספר הזה מהיד כי הוא נמצא בחלק הגדול הזה שהם רוצים. אתה מכריח אותם להניח את הספר הזה מהיד, [ו]מוחם פשוט הולך להיות על זה. למה זו לא סוג של התמכרות?"
על ידי סטיגמה של משחקים בדרך זו, אמר בין, ייתכן שהקלינאים בעצם עושים יותר נזק מתועלת.
"אולי האדם הזה חרד," אמר בין. "אולי האדם בעצם מדוכא ומשתמש במשחקי וידאו כמנגנון התמודדות, או מנגנון להתמודד איתו עם מתח אישי כלשהו בעולם. השאלות הטובות יותר שנוכל לשאול אותם היא, 'האם אתה עדיין יכול ללכת לעבודה? האם אתה משלם את החשבונות שלך? האם אתה עדיין חבר יצרני בחברה ברמה מסוימת?'
"כל אלה הם דברים שלא שואלים אותם כרגע. אנשים רק בבית והם אומרים לילדים שלהם או לבן הזוג שלהם, 'אוי אלוהים! אתה מכור למשחקי וידאו. אתה לא יכול להניח אותם! מה אתה הולך לעשות? אלוהים, בנאדם. אני לא רוצה להיות לידך בזמן שאתה משחק במשחקים האלה'. הוכח כי מתן דעות מסוג זה על מישהו מדכא אותו וגורם לו להרגיש לא ראוי. ... זה באמת יכול לדפוק את כל הנפש שלהם, את כל ההערכה העצמית שלהם".
בעיתון, בין ושותפיו מצביעים על פאניקה מוסרית גוברת סביב משחקי וידאו כאן בארה"ב ומחוצה לה. לאחרונה של ABC20/20בילה שנהמעקב אחר מה שנקרא מכוריםבאמצעות סוגים שונים של תוכניות התאוששות. בסין, Tencent מרצוןהוסיפו מגבלות זמןלאחד המשחקים הפופולריים ביותר שלה בתוך החשש שילדים מתמכרים.
בין ושותפיו טוענים שאחת הסיבות לכך שההתמכרות למשחקים נדחפת לעיני הציבור היא תמיכה באנשים וארגונים שרוצים להרוויח מקיומה.
"אנחנו מעלים את הפוטנציאל שהתמכרות למשחקי וידאו היא 'דבר' עבור הקהילה הפסיכיאטרית והרפואה, פחות משום שמחקר אמפירי הוכיח בסיס ברור", נכתב בעיתון, "אלא משום שהתמכרות למשחקי וידאו היא 'דבר' באופן כללי. עין הציבור. כלומר, התמכרות למשחקי וידאו מציעה פוטנציאל למימון מענקים, הזדמנויות תרגול לחברי אגודות מקצועיות והשפעה פוליטית שאינה מוצעת על ידי התמכרויות התנהגותיות פוטנציאליות אחרות".
בהתייחס ל-ICD של ארגון הבריאות העולמי, נאמר בעיתון, ייתכן שהמהר ליצור אבחנה רשמית להפרעת משחקים מגיעה מרמה הרבה יותר גבוהה.
באימייל ששותף עם פוליגון, ד"ר ג'פרי מ. ריד - חבר בקבוצת הייעוץ של ה-WHO שהופקדה על יצירת האיטרציה הבאה של ה-ICD - אומר שהוא זוכה לעצומה של פוליטיקאים לוודא שהתמכרות למשחקים כלולה.
"לא הכל תלוי בי", כתב ריד לאחד מכותביו של בין באימייל מאוגוסט 2016. "היינו תחת לחץ עצום, במיוחד ממדינות אסיה, לכלול את זה".
ד"ר ריד לא הגיב מיד להתייחסות למאמר זה, אך הדוא"ל שלו מצוטט בעיתון שפרסם ה-APA.
"היינו תחת לחץ עצום, במיוחד ממדינות אסיה, לכלול את זה".
ה-ICD-11 צפוי לצאת לאורבשנת 2018. התמכרות למשחקיםקיים כרגע ב-DSM-5כ"תנאי למחקר נוסף" וכרגע לא מתוכנן להתווסף, אך תיקונים מועברים על בסיס חצי קבוע. עד אז, אומר בין, גם הרופאים וגם תוכניות הגמילה נמצאים בטריטוריה לא ידועה.
"אם תחפש בגוגל 'התמכרות למשחקי וידאו', יש כאן מחנות בארצות הברית", אמר בין. "אתה רק תראה מאות צצים. זה מטורף, ואנשים ישלחו את הילדים שלהם לתוכניות השממה האלה לקיץ במחשבה, 'אוי, הם הולכים לרפא את ההתמכרות שלי למשחקי וידאו, אלוהים!' אבל הם לא.
"למשל, הם לא מבינים את הרעיון של התמכרות למשחקי וידאו. הם לא מבינים שזה לא באמת עניין. אז אנשים טורפים משפחות בהקשר הזה והם מוציאים אותם למדבר, וכן, בטח, הם לומדים כמה מיומנויות שם. אבל ברגע שהם חוזרים לחברה או בחזרה לעיר או בחזרה לעיר שלהם, מה הם עושים אם הם רוצים לשחק במשחקי וידאו? אין בסיס אמיתי לכל זה".
עדכון (2 באוגוסט):הגיע לתגובה, חבר מועצת הייעוץ של ארגון הבריאות העולמי, ד"ר ג'פרי מ. ריד, סירב להגיב לפוליגון. במקום זאת, הוא הפנה אותנו לד"ר ולדימיר פוזניאק, מתאם מחלקת ניהול התמכרות לסמים לבריאות הנפש והתעללות בסמים עבור ארגון הבריאות העולמי.
פוזניאק אמר שהמייל של ריד פשוט לא הובן.
"לא היה שום לחץ מצד מדינות החברות ב-WHO לכלול 'הפרעת משחק' ב-[ICD]", כתב פוליגון בדוא"ל, "וההחלטה שהתקבלה התבססה כולה על הראיות המדעיות הזמינות וחוויות עם מצבים בריאותיים כאלה ב- מדינות שונות, לא מוגבל למדינות אסיה.
"במקביל, אכן, מצבים בריאותיים הקשורים למשחקי וידאו מוגזמים תועדו ונחקרו היטב במספר מדינות באסיה כמו הרפובליקה של קוריאה או יפן, ובהתאם לניסיונם המקצועי, קלינאים וחוקרים רבים מאותם למדינות יש דעות נחרצות ביחס לקיומה של 'הפרעת משחק' שהוצגה בתקשורת אישית בין יועץ ארגון הבריאות העולמי ד"ר ג'פרי ריד וד"ר כריס פרגוסון כ"לחץ עצום".
"במקביל הרשו לי לחזור ולהדגיש כי לא הייתה כל בקשה או לחץ רשמית שהובעה על ידי אף אחת ממדינות החברות ב-WHO לכלול 'הפרעת משחק' בסיווג, וההחלטה שהתקבלה התבססה כולה על שיקולים טכניים ולא פוליטיים".
