צבא הגנבים של נטפליקס מנסה להפוך סרט של זאק סניידר לזיכיון שאף אחד לא צריך

צבא הגנבים, הפריקוול של מתיאס שווייגפר ל-Zack Snyder'sסרט שוד זומבים מתגלגל בלאס וגאסצבא המתים, שואל את הפריחה הוויזואלית של סניידר והיודע ההומור. זה גם שואל שאלה נועזת שסרטו של סניידר הזניח: עד כמה מרגש פיצוח בטוח בעולם הזה בלי הזומבים שהגדירו את הסרט הראשון? התשובה: לא מאוד. זה מרגש בערך כמו לראות האקר מטיח במקלדת.

בצבא המתים, מפצח הכספות הגרמני החביב והדקיק לודוויג דיטר (Schweighöfer) צוות עם להקה של שכירי חרב מחוספסים לשדוד מלון שורץ זומבים בלאס וגאס על ידי פריצה לכספת כמעט בלתי שבירה בשם Götterdämmerung. בפתיחה לצבא הגנבים, המתרחש שש שנים קודם לכן, דיטר יושב בדירתו המוזרה בפוסטד, גרמניה ומקליט סרטון יוטיוב על ההיסטוריה של הכספת. נוצר על ידי הנס וגנר, מסגר חולה ממות אשתו ובנו, ארבע כספות-על לוקחות את שמותיהן ממחזור הטבעת: Das Rheingold, Die Walküre (The Valkyrie), Siegfried ו- Götterdämmerung (דמדומי האלים). לאחר שסיים את הכספות, נעל את עצמו ואגנר באחת, והפיל אותה לקרקעית האוקיינוס.

האגדה היא סיפור מועדף לפני השינה על דיטר, שחולם למצוא ולנצח את הכספות של וגנר. יש לו הזדמנות להגשים את הפנטזיה הזו כאשר גוונדולין (נתלי עמנואל), גנבת עם הודעה אדומה של האינטרפול על שמה, מגייסת אותו לבצע שלישיית שוד של שלוש מהכספות.

צילום: סטניסלב הונזיק/נטפליקס

צבא הגנביםנוצרה כדי להכניס את נטפליקס לתחום הזיכיון, ויצרה יקומים קולנועיים הדומים לאלו שמארוול ו-DC מתרחבים במשך שנים. אבל הפריקוול של שוויגהופר לא מצליח להציע את אותה רמת ריגוש או עפר כמו סרטו של סניידר. השודדים הם כולם עניינים נודניקים, ובסופו של דבר, הסרט נכנע לשאיפות הזיכיון של התסריט.

סרט המקור-סיפור של שוויגהופר מתחיל בנימה חזקה בכך שהוא מספר לקהל יותר על החנון המענג דיטר, הידוע בסיפור הזה בתור סבסטיאן שלנכט-והנרט. סבסטיאן עובר ואלס לאורך החיים באותה שגרה: הוא לובש חליפת חלונות כחולה, מקבל מאפין בננה וקפה מבית הקפה המקומי, ומתייצב לעבודה בבנק המחורבנת שלו. זה קיום קבוע שהשתנה על ידי שני אירועים: יש דיווחים על אפוקליפסת זומבים שמתרחשת באמריקה, ויש צפייה בודדת בודדת והערה בסרטון היוטיוב שלו, המורה לו להתייצב בבית סודי עם הסיסמה "Götterdämmerung".

התסריט החצוף, שכתב שי האטן (ג'ון וויק: פרק 3 - פרבלום), מנסה לחקות את ההומור העגום של סניידר. סבסטיאן מגיע לבית המסתורי כדי לגלות טורניר מחתרתי של מפצחי כספות המאוכלסים על ידי מתחרים פאנקיסטים בשם Fireball, Valiant, Neo וכו'. הקנטה של ​​עולם תחתון מרושע אחר מזכיר את עבודתו של האטן בעולםג'ון וויקהיקום, אבל ההקנטה המגרה והאבסורדיסטית הזו של סיפור על מפצחי כספות מגניבים מדי לבית הספר הולכים ראש בראש נזנח לטובת סיפור קונבנציונלי יותר.

פעימות הנרטיב של חותך העוגיות מביאות את גוונדולין להכיר את סבסטיאן לצוות שלה: רולף (גוז חאן), נהג מילוט עם כישורי נהיגה מטורפים; ההאקר המאסטר קורינה (רובי או. פי), ובראד קייג' (סטיוארט מרטין), גיבור פעולה ארכיטיפי שקיבל השראה להרים משקולות על ידי צפייה בניקולס קייג' בקון אייר. בניגוד לחבורה בפניםצבא המתים, לאף אחת מהדמויות הללו יש טיפה של עומק רגשי, והדינמיקה הקבוצתית והמניעים שלהן דקים בנייר. גוונדולין, למשל, רוצה שדיטר יפצח את שלישיית הכספות של וגנר כדי להגיע למעמד אגדי. אבל התסריט עושה מעט מאוד עבודה כדי לגרום לרצון שלה או לעניין של הצוות שלה לצאת לנסיעה להרגיש אמין. בעוד כל כספת מכילה הרבה מאוד כסף, כאשר דיטר אכן מפצח אותם, השודדים בקושי מנסים להסתדר עם כל זה.

אותו חוסר מוטיבציה חל על סוכני האינטרפול דלקרואה (ג'ונתן כהן) ובת זוגו ביאטריקס (נומי נאקאי). האובססיה של דלקרואה לקבוצה נובעת מבראד שירה לו בישבן. זו מוטיבציה קלושה עבורו, ולא ברור למה הוא רודף נקמה וגוונדולין והחברה אובססיביות לפיצוח שלישיית כספות כשכולם יודעים שאפוקליפסת הזומבים מתפשטת. האם לא צריך להכניס את כל העולם לפאניקה?

צילום: סטניסלב הונזיק/נטפליקס

המטרות הקוצרניות של בניית זיכיונות צורכותצבא הגנביםעד הקליפה. מקור השם הבדוי בסופו של דבר לודוויג דיטר של סבסטיאן קשור לחוברת קומיקס, עם נטישה מפחידה. לסבסטיאן יש לעתים קרובות חלומות על זומבים שבאים להרוג אותו, מה שמגדיר את הסיפורצבא המתיםשם הוא מסתגר בכספת להגנה. והפרולוג של הסרט מתחבר ישירות לסרטון של סניידר, דרך רצף פלאש קדימה. הווריאציה היחידה ששוויגהופר לוקחת היא במראה ובתחושה של הסרט שלו: הוא לא כמעט עגום. מואר בבהירות ועם הרבה פחות משחק יריות, זה גם לא נורא - או משעשע, לצורך העניין. ההומור המוזר מטביע את הסרט בים מבושל.

צבא הגנביםהחטא החמור ביותר, לעומת זאת, אינו הדמויות הקבועות שלו, הרוח חסרת ההרפתקאות או בניית הזיכיון המטרידה. השוד כולן פשוט משעממות. שלישיית הכספות אמורה להיות ממוקמת בשלוש מדינות שונות: צרפת, צ'כיה ושוויץ - אבל לא תדעו על הטרנינג המוקניט, אם לשפוט לפי הרמזים הוויזואליים המועטים לגבי מיקומה של כל סצנה. בהשאלה מסרטי שוד אחרים, שוגהופר משתמש במונטאז' של דמויות הממחישות את השוד בראשן כדי לבנות מתח. אבל כאן, הטקטיקה המוכרת מנקה את הדרמה, כי התוכנית שלהם חסרה פאנץ'. שוד אחד, נוטף אזכורים לזו של קתרין ביגלונקודת ברייק, מוביל לירי קרב יריות מבחיל שהצלם ברנהרד ג'ספר לוכד עם כף יד נלהבת מדי.

המכשול האחרון, שהתרחש בתחילה בקזינו - נשמע מוכר? - מופרז לחלוטין על ידי הגדרת סצנת פיצוח הכספות הסופית במקום אחר. בכל שלב, שויגהופר מנסה להפוך את המפעל הבודד של סבסטיאן למרגש, אבל הוא לא מבין את הדמות ואת ז'אנר השוד. כאשר סבסטיאן, ללא הנחיה, אומר לצוות שלו להיכנסצבא המתיםעל המיתולוגיה סביב Götterdämmerung, זה חמוד ומלבב. כשהוא עושה את אותו הדבר לגוונדולין, משתמש במחזור וגנר כדי להסביר את אהבתו אליה ולכספות, זה יוצא כמו הגה מפחידה. ועל ידי כך שסרט מסתובב לחלוטין סביב פיצוח כספות, הוא מתגעגע לכך שההגרלה של סרט שוד אינה פריצה לכספת, אלא התוכנית המשמשת כדי להשיג גישה ולהימלט עם התגמולים לאחר מכן.

צבא הגנביםלא מפצח את חידת הזיכיון, בעיקר בגלל שהסרט לא מספק סיבה מספקת לקיום כזה. דיטר היה גולת הכותרת חביבה בצבא המתים, אבל הסרט הזה לא מציע שום הבנה גדולה יותר שלו. כשסצינת הסיום מתמקדת בצילומים מסרטו של סניידר במתג אסתטי מפורק בעליל, קו המעבר הרגשי מגרסה זו של דיטר לגרסה שאנו רואים שש שנים מאוחר יותר בקושי מורגש. אם פריקוול היה הכרחי לחלוטין, אז לראות מה סקוט וורד (דייב באוטיסטה) והצוות שלו עברו כשאפוקליפסת הזומבים פרצה אולי היה גרם לפגיעה מספקת. במקום זאת, הפריקוול של שווגהופר מאבד את השילוב המנצח שהדמות המקסימה הזו החזיקה בצילומיו של סניידר, במקום כספת מעוררת פיהוק לעבר האין.

צבא הגנביםזורם כעת בנטפליקס.