להרוג את הנסיכהמתחיל בתרחיש פשוט: ישנה נסיכה כבולה לקיר במרתף של בקתה מבודדת. אתה צריך לרצוח אותה (ומכאן שם המשחק) או שהעולם ייגמר.
כנראה יש לך הרבה שאלות. למה הנסיכה קשורה לסוף העולם? האם לרצוח אותה באמת הכרחי? למה היא בכלל בבקתה?להרוג את הנסיכהשמח לפנק את השחקן בכל קו חקירה, והוא מוביל לבור ארנב מרתק. זהו רומן ויזואלי קטן פנטסטי ומוזר, וזה פינוק מושלם לליל כל הקדושים להתענג עליו.
להרוג את הנסיכהאינו מתרחב מעבר למבנה הרומן החזותי המסורתי של דיאלוג, תגובות ובחירת בחירה. הסיפור שלו מעורר הן אגדות והן אימה עתיקה, והסצנות מתוארות על ידי תיאורים נפלאים מצויירים ביד של הנסיכה וסביבתה.
את הגיבור מלווה גם מספר - כזה שממלא את האבטיפוס של אינטלקטואל סטנדרטי, מחניק, בעל מבטא חד. השחקן יכול (וצריך) להטיל ספק במעשיו של המספר, שכן המספר הוא זה שדוחף אותם לכיוון הבקתה כדי להרוג את הנסיכה. אתה יכול מבחינה טכנית לנצח את המשחק תוך כשלוש דקות על ידי ביצוע ההנחיות של המספר ל-T, אבל הדברים נעשים ממש מעניינים כשאתה מחליט לפלס את השביל שלך.
משחק מרדני במיוחד שללהרוג את הנסיכהלוקח בערך שלוש או ארבע שעות, אבל אחרי ההצגה הראשונה שלי ללא בדיחה, הרווחתי רק כ-20% מהישגי Steam. האם אתה מביא איתך סכין למרתף כדי לפגוש את הנסיכה? האם אתה מנסה להוריד את המשמר שלה בכך שאתה משכנע אותה שאתה שם בעסקים תמימים? האם אתה מנסה להציל אותה, או לעכב את הוצאתה להורג? כשהגופה שלה לרגליך, אתה בודק לה את הדופק?
וריאציות בבחירות התמימות לכאורה הללו מסתחררות החוצה לכדי סיוט מתפתח. המציאות ניתנת לגיבוש, והמוות הוא אף פעם לא סוף הסיפור. המספר אינו היחיד שמספר את הסיפור; לגיבור יש מידה רבה של סוכנות, והוא מוצא את עצמו מצטרפת למקהלת קולות שמנחה אותם במסעם. המניעים של קול הגיבור די ברורים משמו, אבל אליו מצטרף קול המושחת, או קול הניצוד, כדי לנקוב בשמות של זוג, וזה הופך במהרה לגלריה קקופונית.
להרוג את הנסיכהעיצוב אודיו הוא האחיזה האמיתית היחידה שלי. הנסיכה הטיטולרית היא דמות חשובה שעוברת על פני תמורות רבות, ואני תמיד נהנית לדבר איתה בזכות הקולנית שלה. גם המספר משוחק היטב ועוזר לבנות את האווירה. עם זאת, כל הקולות שמצטרפים למסע יכולים לגרום לחלקים מסוימים בסיפור להיגרר. כל גלריית הבוטנים תשקול לפעמים, גם אם אין להם משהו חדש להגיד.
בסך הכל, זהו משחק קטן ומענג שקשה להסביר אותו מבלי להתקלקל. זה פינוק ליל כל הקדושים למצוא רומן ויזואלי שמעודד את השחקן להתנסות בניסיון לרדוף אחרי כל הסודות החבויים בתוכו. אין פחדי קפיצה אמיתיים - רק דימויים מגעילים ומטרידים שדבקו בי הרבה אחרי שסיימתי את המשחק.
