אתה והפצצה לבד ביחד. החדשות הטובות הן שאתה היחיד שתמות אם לא תצליח לנטרל את המכשיר.
החדשות הטובות יותר הן שהחברים שלך מדברים איתך דרך רדיו, ויש להם גישה לתיעוד של הפצצה. החדשות הרעות הן שעדיין החיים שלך תלויים על הכף.
תמשיך לדבר ואף אחד לא יתפוצץהוא משחק שנוצר על ידי שלושה מפתחים ומוזיקאי עבור Global Game Jam, והשחקן שמנטרל את הפצצה חובש אוזניות Oculus Rift כדי לבודד את עצמם משאר הצוות. שאר השחקנים מסתכלים בעותק מודפס של המדריך של הפצצה, המונח כמעט כמו בעיה לוגית.
השחקן שליד הפצצה צריך לתאר את מה שהוא רואה, מכיוון שהוא האדם היחיד שיכול "לגעת" או לבחון את מטען החבלה. הצוות צריך להשתמש בתיאורים האלה כדי לפענח את ההוראות ולהגיד לשחקן ליד הפצצה מה לעשות. זה משחק על תקשורת, לחץ ויכולת לעבוד יחד.
זה גם דורש הרבה מאוד חומרה מיוחדת.
אתה תהיה היחיד שמת
"המפתח לכל החוויה הוא שאדם אחד מרגיש מבודד ובמקום שלו, ולשחקנים האחרים אין מושג לגבי מה שהם יכולים לראות", אמר בן קיין לפוליגון.
קיין היה אחד מהמפתחים שיצרו את הפרויקט, ולמרות שהם לא התחילו לחשוב על המשחק כמוצר מסחרי, ההתעניינות במהדורה בתשלום התפוצצה. הצוות דןשלב הבא אפשרילקראת הפיכת אב הטיפוס שלהם למשחק מלא. אבל זה לא יהיה קל.
"הפצצה היא למעשה די פשוטה באיטרציה הנוכחית. הוא עשוי מרכיבים עצמאיים שנוצרים באופן אקראי, כך שהפצצה שונה בכל פעם", הסביר קיין. "בתוך הרכיבים האלה יש וריאציה מסוימת על המאפיינים האלה."
<iframe width="853" height="480" src="//illix.run/game/sigourney//www.youtube.com/embed/_WYs3Xxh3XE" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>
תכנון של פצצה שנוצרה באופן אקראי אפשרי, אבל המשחק דורש גם שימוש במדריך מודפס שבו משתמשים שאר השחקנים כדי לפענח את השלבים הדרושים כדי לנטרל כל גרסה של הפצצה. האתגר הוא להפוך גם את עיצוב הפצצה וגם את ידני הנייר לדינמיים. זה יהיה קל אם שחקנים ישתמשו במכשיר כמו טלפון או טאבלט כדי לצפות במדריך, אבל זה מאבד חלק מהשמחה של המשחק.
"אני אישית אוהב את קונספט העותקים הקשיחים, רק את הרעיון שאנשים מתגודדים סביב שולחן, פורשים ניירות לכל עבר, ומוסיפים לכאוס של זה", אמר קיין. "אם היו לך אנשים שעומדים מסביב ומסתכלים על האייפון שלהם, זה לא היה כל כך מעניין."
כאן נכנס המתח. השחקן בתוך סימולציית המציאות המדומה צריך לבחון את הפצצה ולהסביר מה הוא רואה, בעוד שאר הצוות מסתובב בתיעוד אחר רמזים כיצד לנטרל את חומר הנפץ בהצלחה לפני שהוא הורג את האדם בחדר.
המשחק דורש כרגע שימוש בה-Razer Hydra, בקר תנועה שהופסק כעת עבור המחשב האישי, אבל זה יצטרך להשתנות לקראת המהדורה הסופית.
"הדרך האידיאלית לשחק בו היא עם איזושהי אוזניות של מציאות מדומה ואיזה בקר תנועה אחד לאחד, כמומערכת STEMאו ההידרה," אמר קיין.
אם היו לך אנשים שעומדים מסביב ומסתכלים על האייפון שלהם, זה לא היה כל כך מעניין.
"למרות שאמרתי שאם זה אי פעם יהפוך למסחרי, כמעט נאלץ לתמוך בכמה שיותר דברים, תמיכה במקלדת ובעכבר תצטרך להיות מיושם בדרך כלשהי, אחרת לעולם לא תוכל להגיע קהל מספיק גדול".
עם זאת, יש דרכים מעניינות לעשות זאת מבלי לדרוש מציאות מדומה. אתה יכול אפילו לשחק את המשחק בסקייפ: אדם אחד רואה את הפצצה על צג רגיל, בעוד השחקנים במיקום מרוחק משתמשים בצ'אט קולי בלבד כדי להסביר את התהליך הדרוש לנטרול חומר הנפץ.
משחק מהדור הבא
זה אולי אופטימלי לאפשר לשחקנים להשתמש בעכבר ובמקלדת יחד עם מסכים סטנדרטיים מנקודת מבט עסקית, אבל השמחה האמיתית במשחק נובעת מהטבילה של להיות לבד בחדר עם הפצצה, וזו תחושה שדורשת את אוזניות מציאות מדומה ובקרות התנועה. זה סוג המשחקים שגורם לחובבים להתלהב מהאפשרות שלחומרת מציאות מדומה קמעונאית בשנת 2014.
המשחק דורש כמות גדולה של חומרה מיוחדת, אבל הוא נותן לשחקנים באותו חדר אשליה של מבודדים, והתחושה שלפחות חיים אחד בסכנה אם הם מתבלבלים. השחקן שמרכיב את האוזניות צריך להתמודד גם עם רמה גבוהה של ריכוז, טבילה ומפחד ממה שיקרה אם מישהו יפשל.
למעשה, הרעיון המקורי של קיין היה למפות את הנוף של השחקן לאובייקט פיזי במשחק שייזרק בחדר אם הפצצה תתפוצץ. התוצאה תהיה מבט מגוף ראשון של הוצאת ראשם.
"אנשים לא היו מעורבים בזה", הסביר. "זה היה קצת גרוטסקי מדי."
