עשרים וחמש דקות לתוך הראשוןג'ון וויק, הכל מתנהל כפי שהיית מצפה מסרט אקשן מונע נקמה. ג'ון האלמן לאחרונה מאבד את הדבר היחיד שאכפת לו ממנו - הגור שניתנו במתנה מאשתו הגוססת - ומחליט להרוג את הבריונים האחראים.
בדקה 26, הדברים מקבלים תפנית. ג'ון משתמש בפטיש כדי לרסק את רצפת המרתף שלו, וחושף מארז של רובים (כצפוי) ומטען של מטבעות זהב.סליחה, מה?
המטבעות היו הרמז הראשון לכך שיש עוד משהו שקורה בוג'ון וויקמאשר פעולה של ריצה ואקדח. הייתה מיתולוגיה,עָמוֹקהמיתולוגיה, ולפי הסופר שחצב לראשונה את העולם מתחת לפני השטח, שזה הגיוני היה בונוס.
דרק קולסטאד כתב את התסריט הראשון עבורג'ון וויקעל מפרט. בראיון לפוליגון, הוא הודה שבמקור כתב את ג'ון מבוגר הרבה יותר.
"בגרסה המקורית, אתה יודע, הדמות של ג'ון וויק היא בשנות השבעים לחייו, בת 18 של הכלב, ובכל זאת מכאן והלאה האלמנטים היו כמעט זהים לחלוטין. הסיפור, פעימות הלב, המבנה", הסביר.
כשכתב, קולסטד דימה מישהו כמו פול ניומן בתפקיד. השחקן היה מת כבר כמה שנים, אבל זה היה הטיפוס: מבולבל, נוקב, אבל לנצח כוכב קולנוע מגניב. גילו של הגיבור (והכלב) ירד כדי להתאים לקיאנו ריבס כשהשחקן עלה על הסיפון, אבל נשמת הסיפור נשארה.
"אהבתי את הסרטים הנוארים האלה שבהם היו לך מזרח גרמניה ומערב גרמניה, היו לך שני הסוכנים השונים, אבל ברגע שהם בשוויץ, זה כמו, 'טוב, בסדר, בוא נשתה משקה'". וכך נולד מלון מתנקשים ברמה גבוהה.
הקונטיננטל הוצגה באמצע הדרךג'ון וויק, זמן קצר לאחר שהגיבור שלנו משחזר את מטבעות הזהב שלו. ממוקם במנהטן התחתית, המלון הוא שוויץ עבור העולם התחתון המתנקש. יש רק כלל אחד בקונטיננטל: אסור לנהל עסקים בשטח הנייטרלי. ובעולם של מתנקשים, "עסקים" פירושו דבר אחד.
"זה בערך כמו בסרטי הערפדים הישנים האלה: אתה נכנס לכנסייה ואתה בטוח", אומר קולסטאד.
עם הצגת הקונטיננטל אנחנו נזרקים לעולם תחתון מוזר שנראה כאילו מסתתר לעין. לעולם הזה יש מטבע משלו (המטבעות שהוזכרו לעיל) וקוד משלו של "כבוד בין גנבים", כפי שמתאר זאת קולסטאד.
אנו למדים במהירות כי לשבירת הכלל הבלעדי של הקונטיננטל יש השלכות קטלניות. המבנה הזה, הכללים האלה, מרמזים על בניית עולם הרבה יותר ממה שהייתם מצפים מרכב לפעלולים פיזיים ולכוריאוגרפיה של רובה-פו.ג'ון וויקמעלה יותר שאלות מאשר מספקת תשובות - הצעה מטורפת לסרט שלא היה התחלה בטוחה של זיכיון. כמה שווה מטבע זהב בודד בעולם של מתנקשים? איך הכלכלה מתפקדת? קולסטאד ממהר לבלום את דמיוני הרועם.
"לעיתים קרובות לא רצינו להיכנס לזה יותר מדי, כי ברגע שמתחילים להסתכל על הפוליטיקה, הפילוסופיה, והכי חשוב הכלכלה של עולם אסור... זה לא הגיוני לחלוטין. אבל אם אתה רק רומז לזה, תעשה קריצה והנהון לעבר היבטים של היקום, זה גורם לזה להרגיש אמיתי יותר."
ולמרות זאת, במשך שלושה סרטים, היקום של ג'ון וויק הפך לפורח באופן מפתיע. זה לא בגלל שקולסטאד שולט במיוחד על העולם שהוא יצר. עכשיו בעבודה עם צוות של כותבים ובמאי מחויב ושחקן ראשי, כולם זורקים רעיונות לקיר כדי לראות מה נדבק, לזכיינית Wick יש כלל אחד שגובר על כל האחרים: האם זה יהיה מגניב?
ג'ון וויק: פרק 2הציג עולם רחב של פלגים מתנקשים פונקציונליים, המעניין ביותר הוא מבצע מחתרתי בראשות המלך באוורי (לורנס פישבורן). הבוארי בויז התחפשו לבני אוכלוסיית חסרי הבית של ניו יורק. בדרך כלל לא נראים או מתעלמים מהם, הם מצאו את עצמם במצב מושלם לריגול והתנקשויות.
"[הבוורי בויז מייצגים] את העולם הזה ממש מחוץ לקונטיננטל, החלק הפחות זוהר של העולם התחתון", מסביר קולסטאד. "כשחשבנו לעשותג'ון וויק 2, [הבמאי צ'אד סטהלסקי] רצה הומלס ברקע של כל סצנה, רק כדי שתבינו שהעיניים והאוזניים שלו ממש בכל מקום".
למרות שזה הוכיח את עצמו בלתי אפשרי מבחינה לוגיסטית, הבוורי בויז הפכו מאז לחוט מפתח במיתוס של ג'ון וויק, ומושכים בחוטים את רוב האירועים המרכזיים בסרטים השני והשלישי.
ואז יש את המפעילים. נראה שהחדר הזה המלא בבירוקרטים מקועקעים הוא הלב הפועם שגורם לעולם המתנקש לפעום. כשג'ון וויק רוצח מישהו בקונטיננטל בסוף הסרט השני, המפעילים הם אלה שמודיעים לעולם על השפע שעל ראשו באמצעות מרכזיות ישנות.
"אהבתי שבעולם של טלפונים סלולריים הם משתמשים בטלקסים", אומר קולסטד. "לוחות מפעילים פיזיים וכל הדברים האלה. זה היה הרעיון של צ'אד לגרום להן להיראות יותר כמו בנות המתאבדים, כולן משופשפות... כשאתה רואה את [הן] בפעם הראשונה ורואה את הלוח ושמות אחרים ועוד עמלות ותעריפים, עבורן זה תשע ל - חמש עבודה."
המפעילים מבצעים את השיחות הללו בהוראת הארגון החזק ביותר ביקום ג'ון וויק: השולחן הגבוה, בית משפט עליון למתנקשים, שמנהל את התוכנית כבר 2,000 שנה.
"צ'אד הוא הבחור שדי העלה את רעיון האימפריה, אתה יודע, עם The High Table ולמעשה את המונח עצמו, אני מאמין שהוא טבע", אומר קולסטאד.
קולסטאד מסביר שבעוד שג'ון, המלך באוורי ואפילו הקונטיננטל רוצים רמות מסוימות של עצמאות, זה השולחן הגבוה שמנסה נואשות לשמור על כולם בשליטה.
"זו שיטה פיאודלית, אבל [השולחן הגבוה] לא מודע או לא מוכן לקבל את העובדה שהזמנים השתנו, המבנה השתנה. עכשיו כשהם מנסים לאכוף משהו, אבל הם מפרקים את הכל".
בג'ון וויק 3, The High Table יוצא למלחמה עם כל פלג מרכזי בניו יורק. ובמרכזו? ג'ון עצמו. חוץ מאשתו, אהבתו לכלבים והמוניטין שלו כאדם קר אבן, אנחנו למעשה יודעים מעט באופן מפתיע מאיפה הוא הגיע.
חלק מהחורים בסיפור הרקע של ג'ון נחשפים בהםג'ון וויק 3, כולל המקום שבו למד את מערך הכישורים המסוים שלו. איפה עוד מלבד בבית ספר לבלט?
קולסטאד מודה שלא באמת היו להם רעיונות ספציפיים בראש למוצאו של ג'ון עד לסרט השלישי. לדבריו, הסופר שי חתן הגה את הרעיון של בית ספר לבלט מלא במבוגרים צעירים המתאמנים להיות רוצחים. ראש בית הספר ההוא, המכונה הבמאי, (אנג'ליקה יוסטון), רומז לג'ון כילד צעיר מבלארוס, וקורא לו ג'רדאני.
אבל מעבר לזה? אין הרבה מה להמשיך במונחים של פרטים. וככה רוצים הכותבים.
"לעולם, בשום שלב, אני לא חושב שנתאר באופן מרומז מי הוא ג'ון או מאיפה ג'ון הגיע", אומר קולסטאד. "אבל זה יספיק כדי להשביע את סקרנותך."
יוצרי הזיכיון של ג'ון וויק לא נראים כאילו הם מחזיקים קלפים ומחכים לחלק אותם בסרטי המשך עתידיים. קולסטאד אומר שאין תנ"ך סיפור ואין טיפוס אחד של ג'ורג' לוקאס השולט על הזיכיון כדי לוודא שכל החלקים מתאימים. כל ההחלטות על העולם והיקום הזה מונעות מדבר אחד: האם זה יהיה מגניב?
"הדבר האחרון שכל אחד מאיתנו רוצה לעשות הוא אדון על קריאייטיב אחר", אומר קולסטאד. "אנחנו מעדיפים שאנשים ייקחו את הדמויות של העולם הזה ויפסקו איתה. אתה יודע, תהנה. ואני חושב שזה ישרת אותו היטב."
