זה נראה שגרתי יחסית - כמה "גבעות" מתקוטטים בחדר ההמתנה של בית חולים, וקוראים לדנוורס (ג'ודי פוסטר) הרחק מחקירה. נבארו (קאלי רייס), שנותרה מאחור כדי לעקוב אחר הקורבן המרותק למיטתה, מניפה את ראשה מעבר לפינה, משתוקקת לראות את המהומה. ואז, מאחוריה, האיש במיטת בית החולים מתיישב פתאום.
הסצנה מספיק מפחידה בפני עצמה, כמו הפתעה סתמיתשקית מרשרשת פנימהמִבְחָן. אבל עיצוב הסאונד הופך אותו למסמר שיער עוד יותר: ראשית התנשפות ברצועת האודיו; עכשיו קולו של האיש שונה, חצץ ונוהם. "שלום, אוונג'לין. אמא שלך אומרת שלום. היא מחכה לך." ואז הוא מצביע, נשכב לאחור, תופס ומקודד החוצה.בלש אמיתיהוא על קצת חרא עם זה.
זה נראה כמוטיעון חזק לעל-טבעי התלוי מעל העיירה אניס כמו כל אחד, בפרק עמוס בפרטים לא אמיתיים כמו זה. לעזאזל, אפילו בתחילת הראיון, נבארו היה על הקצה, לאחר שהקורבן מלמל את המשפט הספקטרלי ששמעה בעבר במכוניתה:היא ערה.אבל פרק 3 עוסק גם בעניין המעשי העומד על הפרק, הרצח של אנני ק., נותן לנו את ההצצה הטובה ביותר שלנו עד כה לאישה ולכל מה שקרה לה. השעה מבלה זמן רב במעקב אחר תנועותיה של אנני - סווטשירט של אריאנה גרנדה המציין את תחילתה של מערכת יחסים, צבע שיער כחול שמוביל למישהו שידע על אנני והחבר המדען הסודי שלה, ההשפעה שהייתה לה כמיילדת והוואקום שהשאירה מֵאָחוֹר.
בסופו של דבר, הראיה הטובה ביותר עד כהיוצא מהצוק של השבוע שעבר, הטלפון של אנני המכיל את הסרטון הסופי המצמרר שהיא הקליטה אי שם בקרח, שצעקותיו משמיעות את הפרק. זה מפנה את הבטן (פריור אפילו לא יכול להביא את עצמו לצפות בזה שוב), ומצמרר בדיוק כמו הרגע בין נבארו למדען ששרד. משהו במסתורין הזה מרגיש מעבר להבנתנו, והסברים על נורמליים נראים יותר ויותר כמו הסיבה הקלה ביותר לכך. אבל שוב, פרק 3 מקפיד להזכיר לנו שלא הכל כפי שהוא נראה: כשדנברס מספרת על המקרה שהפריד אותה ואת נבארו, אנחנו מניחים את הקול שלה על גבי זיכרון של הזוג שפשט על בית. בפעם האחרונה שהם עבדו יחד. יש עייפות לקולו של פוסטר כאן, מכל הצדדים. נראה שהיא עייפה מהתירוצים של המת, מחוסר היכולת שלה לעזור לילדה בת 19 לצאת ממצב גרוע בעליל, מהמגבלות שלה. וכשהיא מעבירה את הסיפור, הכל הלך שם לעזאזל: אידיוט מתעלל הרג את חברתו בת ה-19, "ואז הוא ירה בעצמו".
צילום: Michele K. Short/HBO
רק שזה לא מה שאנחנולִרְאוֹת; מיד אחרי השורה הזאת מדנוורס, האיש בפלאשבק מסתובב, עם מבט אכזרי על פניו, ומתחיל לשרוק. זה הגיוני שפריור לא מקבל את הסיפור המלא מדנברס, ובאותה צורה, שהקהל לא מקבל את כל הפרטים העגומים ממנוארץ לילה(בכל זאת - בתקווה). אנחנו עדיין לא יכולים להבין את הרצח של אנני ק', או מה התפוז הארור הזה עושה על הקרח (ושוב בכתוביות הפתיחה, התקלף והולך החוצה בזמן ש"לקבור חבר" מתנגן על הבזקים של סצנה חשובה- סְבִיבָה). אחד מזדהה עם נבארו שמנסה לחתוך את השיטה הסוקרטית של דנוורס -תזדיין עם המשחקים שלך- ועדיין עוקב אחר הדרישה:תשאל את השאלה.
בדרך זו,בלש אמיתי: ארץ לילהעושה משפט חזק לעצמה כעונה הטובה ביותר עד כה, מה שגורם למסע לאורך הדרך להרגיש חשוב לא פחות כמו מי שהרג את אנני, או האם נבארו באמת ראה אדם נכבש. כשהתוכנית אומרת לנו להסתכל בכיוון אחד על פני השני, זה מרגיש שווה את זה, גם כשזה עשוי להיראות כמו הסחת דעת מהעניין - מה שלא יהיה - בהישג יד.
בסוף כל אחדארץ לילהרצף קרדיטים, יש תמונה חדשה. בפרק 3, מדובר בבקתת דייגים קטנה, מבודדת ובודדה על הקרח. מה שקורה שם היא פריצת דרך למקרה, בטח - נבארו מוצא את מיקומו של חוקר צלל לשעבר - אבל זו יותר פריצת דרך אישית עבור נבארו, שמספרת חלק מסיפור חייה עבור אחד האנשים הבודדים שהיא סומכת עליו, ששובר ילד קטן. חייך כשהיא חוזרת ונכנסת לבקתה כדי למלא את בקשתו. השיחה שהיא מנהלת שם היא מעבר למקרה בלבד, וארץ לילהחכם להתעכב שם.בלש אמיתילא מספר לנו הכל, אבל זה לא אומר שהוא לא אומר לנו כלום.
