כששיחקתי לראשונהרוצח 7עוד בשנת 2005, נדהמתי מהוויזואליה החדה של המשחק, צוות הדמויות האקסצנטרי ומהסגנון הייחודי של אלימות יתר שהפכה לסימן ההיכר של Grasshopper Manufacture. אבל בשנת 2018, יש לי חוויה שונה בהרבה בשידור חוזר של ה-Remaster של המשחק למחשב - במיוחד כמבוגר בעל הבנה פוליטית יותר. בעוד שהליטוש הוויזואלי של המשחק טוב כמו שהיה אי פעם, בהשוואה לאקלים הפוליטי של היום, העלילה המורכבת והמפותלת היכתה הפעם גוון שונה לחלוטין.
שוחרר לראשונה ב-GameCube וב-PlayStation 2,רוצח 7פותח במשותף על ידי Grasshopper Manufacture ו-Hiroyuki Kobayashi של Capcom ו-Singji Mikami מתהילת Resident Evil. הסיפור עוקב אחר הרמן סמית', המנהיג העל-טבעי של חוליית ההתנקשות. מה שמתחיל כעבודה פשוטה להוציא איום חדש הופך לדרמה אלימה, מורכבת ומונעת פוליטית.
ברוצח 7התפיסה החלופית של המאה ה-21, כל מדינות העולם חתמו על הסכם שלום המפרק את כל הנשק הגרעיני, האוסר על טיסה בינלאומית ואולי הגרוע מכל, סגירת האינטרנט. בעוד שחלק גדול מהעולם נמצא בשלום, מופיעה קבוצת טרור אלימה בין היחסים השברים בין ארצות הברית ליפן, ומושכת בחוטים של כמה ממנהיגי העולם של יפן.
הטייק של המשחק על תככים פוליטיים הוא אינטנסיבי ומעט מבלבל, אבל העלילה הבסיסית לא חורגת יותר מדי ממה שהייתם מצפים מבדיון פוליטי. לאורך כל אחת מהרמות של המשחק, העוקבות אחר החוטים המובילים ליעד התנקשות, ה-Killer7 הופכים לפיונים במשיכת מלחמה בין ארה"ב ליפן. כדי לגרש את הכוח ממפלגות אחרות, כולם ממנהיגים עסקיים ועד פוליטיקאים מקבלים בסופו של דבר מטרה על הגב. ככל שהמשחק מתקדם, המתח גובר עד לגמר נפיץ ממש.
בהשוואה לסיפורת פוליטית מודרנית, שמשתעשעת ברעיונות אפלים אך סבירים לחלוטין, הסיפור בורוצח 7לוקח מסלול אחר, נוטה לאבסורד ברגע שהוא יוצא לדרך. מה אם בעיצומו של עולם שנאבק לבנות איזשהו שלום, שתיים ממעצמות העולם יתחילו להפעיל מתנקשים על טבעיים ווירוסים קטלניים כדי להטות את מאזני הכוח? מה אם כל האג'נדות והמזימות הסודיות לא היו מתחת לפני השטח אלא בשטח פתוח?רוצח 7מדמיין עולם שבו טייקונים יכולים להיחשף על המפלצות המילוליות שהם ולהעניש על ידי לוצ'דור עם משגרי רימונים.
אין עלילות פוליטיות שעשויות לשקף מציאות שהתרגלנו אליה, כמו שהיית מוצא בתוכנית כמושַׁעֲרוּרִיָה, אלא,רוצח 7בוחן את הרעיונות הכי אבסורדיים עם גישה של "עסקים כרגיל". במובן מסוים, זה צורם. אבל זה מה שהופך את המשחק לכל כך שווה ביקור מחדש היום; המוזרות שלו היא הנורמה עכשיו, והעלילה הפוליטית שלה היא כזו שרכב פחות עשוי לשחק ישר יחסית במקום - במיוחד ב-2005.
רוצח 7יושב במרכז קטן להפליא של דיאגרמת Venn: יש את אסתטיקת הנואר המסוגננת, גלריית המתנקשים הצבעונית של הנוכלים, התככים הפוליטיים והמשחקיות שגורמת לזה להרגיש יותר כמו סיפור אינטראקטיבי מאשר כותר אקשן מלא. אין ספק שהוויזואליה היא מה שתפס אותי לפני יותר מעשור, כשלא שיחקתי שום דבר אחר כמותו באותה תקופה. אבל זה היה תמידרוצח 7סיפורו המוזר שנשאר איתי לאורך השנים. משחק בו שוב, בניגוד למה שהעולם נראה היום, גרם למשחק להרגיש חדש, גם אם היבטים אחרים זקוקים נואשות למודרניזציה. אבל בעוד שכל הזוויות ההולנדיות והפקדים המגושמים עדיין מתסכלים,רוצח 7הסיפור של רק השתפר.
