מצד אחד, זה די מדהיםנועה האוליומשתפי הפעולה שלו מצאו דרכים בשווי של חמש עונות טלוויזיה לריף ולפרט את זה של ג'ואל ואיתן כהןפארגו. זה ספר לימוד מסוג פתוח וסגור, סיפור על פושעים במערב התיכון ומה הם היו עושים בשביל "קצת כסף".
האולי, לעומת זאת, גילתה שזה הקסם העגום שלפארגו:למעשה, יש כמות אינסופית של דברים שכל מיני אנשים יעשו תמורת מעט כסף, ועם הסרט המקורי כאור המנחה שלו, הבמאי/הסופר עטור השבחים סובב סיפור אחר סיפור קומיקס אפל על אנשים רגילים להיכנס מעל הראש כאשר כמות מזומנים גדולה מספיק נכנסת לתמונה.
לאחרונה, האולי - שכרגע חוזר להפקה עלהקרוב שלוזָרסִדרָה- דיבר עם פוליגון על חזרתו אלפארגו, ולמה הוא כל הזמן מוצא דברים להגיד על הסרט של האחים כהן. כלומר, איך זה הוביל אותו לבחון חובות, נשים, וציפיות חברתיות לגבי שניהם.
מצולע: מה הרעיון שגרם לך לרצות לחזור אליופארגו?
נועה האולי:רציתי לחזור ליסודות ברמה מסוימת, לחזור לסרט. טוב לגעת שם מדי פעם כדי להזכיר לעצמך מה היה הרעיון המקורי ואיך הוא פעל. ופשוט מצאתי את עצמי עםהתמונה הזאת של אישה על הספה סורגתובחור במסכת סקי עולה על המרפסת וזו חטיפה. וכמובן, בגלל שזה האחים כהן שאתה מכיר, אתה יודע מי בדיוק הם החבר'ה האלה, זו לא תעלומה.
צילום: Frank W. Ockenfells III/FX
מה שתמיד אהבתיפארגוזה שזה לא, זה לא הודעת או תעלומה. מצאתי את עצמי עם דמות האישה מתמהמהת כי, אתה יודע, יש מעין רצף חטיפות אפי ואז התיק עובר לה מעל הראש ואז זה בערך הכל בשבילה. אז זה יהיה מעניין לחשוב על לשחזר את הרגע הזה, אבל להפוך אותו לסיפור שלה ולעשות ממנו סיפור שלם. זה קצת משחק טלפון עם הסרט. אתה יודע, מישהו אומר:לבעל יש שני בחורים חוטפים את אשתוואתה הולךבסדר, אני אלך לספר על זה סיפור, ואתה תלכי לספר על זה ונראה מה הסיפור שלך בהשוואה לשלי.
אני אוהב את המטאפורה הטלפונית הזו, היא באמת מגלה איך התוכנית מהדהדת את הסרט בגדול ובקטן בעונה זו ובכל עונה.
אתה צופה במשהו שראית בעבר, אבל משהו אחר לגמרי קורה ואז פתאום הסרט שאתה אוהב הוא עכשיו סרט אחר. אני בטוח שיש אנשים שאוהבים,אהבתי את הסרט הזה בסדר גמור. אתה באמת צריך לעשות את זה?אבל היה משהו מעניין ברעיון הזה.
מכיוון שג'רי לונדגארד [וויליאם ה. מייסי בסרט], הוא דמות והוא מדבר על אשתו ובאמת, אף אחד לא משתמש בשמה. הם פשוט השתמשו במילה "אישה". ולכן חשבתי שזו דרך מעניינת לפתח את המשמעות של המילה הזו בחברה שלנו - להפוך אותה לגיבורה ואז לחקור דרך דמותה של ריצ'ה מורג'אני, ונישואיה. יש סצנה מאוחר יותר בעונה שבה בעלה אומר לה, הוא רוצה אישה, והיא כמו, "אני אשתך." והוא אומר, "לא, אישה אוהבת לבשל ולנקות בשבילי." כשפירקתי את הרעיון הזה, בתוך העונה, פשוט הרגשתי שיש שם הרבה. זה היה רק וריד עשיר.
נשים שנלכדות בתפקידי מגדר ומנווטות אותן הן די בסיסיות לסרט ול-DNA של התוכנית שלך, אבל אתה מרכז אותו כאן בגדול.
מה שמצאתי החל מעונה 2 - עונה 1, זה היה סוג של אחד לאחד בין אליסון טולמן ופרנסס מקדורמנד. אבל בגלל שבעונה 2, השוטר לא היה נקבה, פתאום, הזהות הנשית שלפארגוהתפצל בין קירסטן דאנסט וז'אן סמארט, וכריסטין מיליוטי. דבר דומה קרה כאן בין ג'ונו טמפל, ג'ניפר ג'ייסון לי וריצ'ה מורג'אני. אנחנו באמת מסוגלים לחקור את הצד הנשי של הסיפור, סיפור שבו אתה יודע, הדמות של ג'ון האם מפעילה מעין טריטוריאליות ודומיננטיות גברית אלפא. הוא מנסה לשלוט בסיפור, ודוט [טמפל] לא נותן לו לעשות זאת. וג'ניפר ג'ייסון לי לא תיתן לו לעשות את זה. ריצ'ה לא מרשה לו לעשות את זה. אז האיש החזק מאוד הזה נתקל בשלוש הנשים החזקות האלה, ואתה יודע, מי ינצח?
גברים להיות סמים הוא גם חלק מכריעפארגו, לא?
כן, אני מתכוון, תראה: אין שום דבר אינטליגנטי באכזריות. אתה מקבל את הדמויות האלה כמו של ג'ון האם - אתה יודע, הגברים האלימים באמת. הם תמיד חושבים כךאתה יכול להיות מכנס חכם כל מה שאתה רוצה, אבל אני הולך להרביץ לך.שהכוח הפיזי הוא הכוח האמיתי. אבל העניין עם אלימות הוא שאלימות היא מוות המחשבה. כשדברים הופכים לאלימים, זה אומר שאנשים הפסיקו להיות רציונליים.
פארגועדיין מושך אותי כי הסיכון המרכזי בתוכנית הוא פשוט להישאר הגון - וזה מאתגר, כי הרוע בתוכנית, כמו בסרט, הוא מאוד סתמי; כמעט תאונה, נכון?
כן, זה חייב להרגיש קשור. זה האתגר של הטון, נכון? אם הרגע לא מבוסס, ואמיתי, זו פשוט פארסה. ואז זה לא משנה. זה יכול להיות משעשע, אבל זה לעולם לא יתחבר אליך רגשית כמו שאני חושב שהתוכנית עושה במיטבה.
מה שהטון מאפשר לך לעשות על ידי הצגת האנשים ההגונים האלה שכנראה נמצאים מעל הראש שלהם, זה שאתה דואג להם, כי אתה אוהב אותם, והם מצחיקים, אבל הלב שלהם במקום הנכון.
כן, והתוכנית שואפת ליצור אקורד רלוונטי למקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו. מה עושהפארגוטוב לדבר על הרגע הנוכחי שלנו?
זה תמיד על אמריקה בליבה, אבל במיוחד על ההשפעה של כסף, הדברים שאנשים עושים בשביל כסף. השנה, באמת רציתי לבחון את החוב ואת הכוח שיש לו על אנשים, ואת המוסר של החוב. הרעיון שאם אתה חייב כסף למוסד גדול, משהו לא בסדר איתך. שעד שתחזיר את זה, אתה חלש בגלל שהיית צריך את זה. ויש חשד שאם אתה לא מחזיר, אתה לא מוסרי.
דמותה של ג'ניפר, היא מבינה שהכוח האמיתי מגיע מכסף. רוי [דמותו של ג'ון האם] חושב שהכוח האמיתי נובע משליטה פיזית ומאלימות. מה שהוא לא מבין זה שכשאתה מסתכל על ההיסטוריה של העולם, האנשים שמצליחים באלימות פיזית בסופו של דבר עובדים עבור האנשים העשירים. זה לא הפוך. אבל גם אין לה את היכולת לשלוט כמו שהוא עושה. אז היא צריכה להיות חכמה יותר.
מה שיפה בתוכנית הוא שבגלל שאני מסוגל לקפוץ מסביב [בזמן], אנחנו מסוגלים באמת להסתכל על הניסוי האמריקאי הזה שלנו מנקודות מבט שונות. אנחנו נאבקים כרגע עם כמה מושגי ליבה, ואני שומר עלינו. אני חושב שכולנו נצטרך להיות קצת יותר הגונים וקצת פחות אנוכיים אם אנחנו הולכים, אם אנחנו הולכים לשרוד.
פארגובכורה ב-FX וב-Hulu ביום שלישי, 21 בנובמבר.
