הסיום של האגודה האמריקאית לכושים קסומים מתפשר במקומות שאסור להם

האגודה האמריקאית לכושים קסומיםהוא סרט לא נוח מסיבות רבות -רובם בכוונה. הכותרת מאייתת את הכוונה הזו בצורה ברורה כמו יום. גיבור הסרט, פסל שחור דו-גזעי בשם ארן (מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנביםכוכב השותף, ג'סטיס סמית'), פוסע על קצות אצבעותיו בגלריה לאמנות - ובחייו שלו - כאילו הוא הולך ללא הרף על פני קליפות ביצה, מתייסר במודע ובלא מודע תחת המשקל והציפיות של המבט הלבן. לא מסוגל להצהיר על הערך של עבודתו כאמן או את ערכו כאדם - או פשוט לא מוכן לכך - הוא מקרין הילה של אי נוחות שמושכת מיד את תשומת ליבו של רוג'ר (דיוויד אלן גריר), גבר שחור מבוגר וחביב שפשוט כל כך במקרה, ניחשתם נכון, "כושי קסום."

בכתיבת הבכורה והבימוי של קובי ליבי מנסים ליצור איזון בין הצגת אגודה סודית סאטירית של גברים ונשים שחורים עם כוחות קסם, חקר המודעות המתעוררת של ארן לצרכיו ורצונותיו שלו, לבין התמודדות עם השבריריות של הציפיות הלבנות מול כל ניסיונות. להדגיש את נוכחותה של הגזענות בחברה היומיומית.

למרבה הצער, טווח ההגעה של הסרט עולה על אחיזתו, ונפתר במערכה אחרונה שמרגישה כמו מזימה שנולדה מתוך רצון לסוף טוב יותר מאשר מסקנה מספקת או משמעותית. הסרט מציג סאטיריה את סדר העדיפויות של הנוחות של אנשים לבנים על פני כל שיקול אחר, אבל אז עוקף את ההימור שעלול להיות גבוה למען רזולוציה נוחה וקלה.

צילום: טובין ילנד/מיקוד תכונות

מוקדם בפניםהאגודה האמריקאית לכושים קסומים, ארן מגויס לרשת סודית של גברים ונשים שחורים אשר - בהתאם לטרופספייק לי זוהה ב-2001- לנחם ולתמוך באנשים לבנים תוך הקפדה מרצון על חייהם ורצונותיהם. Libii חושף נימוק שמסביר את הטרופ: האגודה רוצה לרכך אנשים לבנים כדי שיהיה להם פחות סיכוי להתפרץ נגד אנשים צבעוניים.

הנטייה הטבעית של ארן הופכת אותו למועמד המושלם לעבודה מסוג זה. הלקוח הראשון שלו, ג'ייסון (השניים האחריםשל דרו טארבר), עובד ממורמר של חברת מדיה חברתית בשם MeetBox, נראה כמו התאמה קלה יחסית למערך הכישורים המיוחד של ארן. אבל כשהסרט מציג עניין אהבה, העובדת הכוכבת של MeetBox ליזי (אחרי זהשל אנ-לי בוגן), הפוקוס הסאטירי של הסרט מתחיל להתפצל לפנטזיה רומנטית-קומדיה-צמודה שמבשרת על הפספוס הקטלני של סוף הסרט.

צילום: טובין ילנד/מיקוד תכונות

לאורך הסרט, ארן נקרע בין רגשותיו לליזי ואחריותו כלפי האגודה, שאוסרת עליו בתכלית להמשיך לקיים איתה מערכת יחסים ברגע שג'ייסון מתעניין בה. במהלך החניכה של ארן לאגודה, נאמר לו שהקסם שלה נשמר מההסכם הקיבוצי של חבריה לציית לכלל לפייס אנשים לבנים, אפילו במחיר האושר שלהם.

נאמר לו שכל כישלון בעמידה בהנחיה זו יסכן את היכולות של כל אחד בחברה - כך שחברים שיעדיפו את רצונותיהם בכל דרך שהיא יורחק מיד, כשהסמכויות שלהם יוסרו וזכרונותיהם יימחקו. מול האולטימטום הזה, ארן נאלץ להחליט אם להמשיך להדחיק את רגשותיו ולשרת את האינטרסים של האגודה, או להתנער מאחריותו ולהסתכן בשכוח שהוא אי פעם הכיר את ליזי.

[אד. פֶּתֶק:ספוילרים משמעותיים עבורהאגודה האמריקאית לכושים קסומיםעקבו מנקודה זו.]

תמונה: תכונות פוקוס/אוסף אוורט

זהו קונפליקט משכנע, כזה שמאלץ את ארן לשקול את המחויבות שלו בסולידריות למען מטרה צדקנית (מה שהופך את העולם לבטוח יותר עבור אנשים שחורים) ואת אי הנוחות שלו סביב האופן שבו השבריריות הלבנה משפיעה על חייו ועל האושר שלו כאדם שחור.האגודה האמריקאית לכושים קסומיםמבקש מהקהל לשאול מדוע הטרופ "הכושי הקסום" קיים מלכתחילה, והצורות שבהן הטרופ הזה ממשיך להתקיים היום. הוא שואל האם "הכושי הקסום" הוא מושג אמריקאי מהותי, ואם כן, מדוע? אלו שאלות מעניינות, פרובוקטיביות, בשלות לבהירות האנליטית שמעניקה הסאטירה. זה מאכזב עוד יותר שסרטו של ליבי נרתע מול האתגר שלו עצמו.

ארן מחליט בסופו של דבר לספר לליזי את רגשותיו האמיתיים, למרות ההשלכות. אבל כשהוא לא מצליח למצוא אותה, הוא נדחק לנקודת השבירה שלו על ידי ג'ייסון, שמצפה שארן ישמש אות של גיוון במהלך הצגה גלובלית בשידור חי של המותג החדש של MeetBox.

נעלבת, ארן מתעמת עם ג'ייסון במהלך הזרם ומעניש אותו על הגזענות המקרית שלו. התסכול הגובר שלו מחוסר היכולת של ג'ייסון לראות כיצד המילים והמעשים שלו משפיעים על אנשים אחרים מגיע לשיא כאשר ארן נושא נאום נלהב בזרם החי. לבסוף, הוא טוען את ערכו שלו כאדם, ומדבר על תקפותן של מחשבותיו, רגשותיו וחוויותיו.

זהו רגע מרגש, קתרזי, שיא הכרחי במעגל מלא של קשת האופי של ארן, שמתרחק מהעבדות של החברה לטובת כנות אכזרית ופגיעה. בידיעה שהאגודה תעניש אותו על חוסר הכניעה שלו, ארן משתמש בכוחות הקסם שלו כדי להרחיק את ליזי מ-MeetBox ולהתוודות על רגשותיו כלפיה, לפני שהוא מרחיק את עצמו כדי להתמודד עם עונשו.

בתור המנטור של ארן, על רוג'ר מוטלת המשימה למחוק את זיכרונותיו של ארן כחלק מהגירוש שלו מהאגודה. אבל הוא לא יכול לבצע את הכישוף, כי מעשה ההתרסה של ארן נתן השראה לחברים אחרים באגודה לפעול בתורם, לשבור את הסולידריות של הקבוצה ולהחליש את הקסם שלהם. ארן, לאחר שנפרד מהחברה עם זיכרונותיו שלמים (ואולי כוחות הקסם שלו? זה לא ברור), מתאחד עם ליזי, והם הולכים יחד אל האופק.

תמונה: תכונות פוקוס/אוסף אוורט

זה נועד לסיום הרגשה טוב - אבל גם אם זה מרגיש טוב ברגע זה, הוא נחמץ במהירות עם השתקפות. מתן אפשרות לארן לשמר את זיכרונותיו בגלל עניין טכני מערער את המשמעות של החלטתו להיות ישר לגבי רגשותיו ולהתגבר על אי הנוחות שלו במחיר של אובדן זיכרונותיו מליזי. הוא יודע שאולי לא יראה אותה שוב, אבל הוא עדיין עומד על שלו, וגדל כאדם בגלל זה.

היעדר ההשלכות המוחלט לבחירה הזו - והעובדה שרוג'ר לא נראה לומד כלום או עושה כל בחירה נועזת דומה בתורו - מרגיש כמו שוטר. הסוף מרגיש שקרי כמו כושי קסם שמופיע משום מקום כדי לפתור את הבעיות של הגיבור: הטוויסט פשוט ביישן מ-deus ex machina, ומאפשר לארן לקבל את העוגה שלו וגם לאכול אותה. בְּסוֹף,האגודה האמריקאית לכושים קסומיםמעדיף את מערכת היחסים של ארן עם ליזי על פני הצמיחה שלו כאדם, כאשר ליביי בחרה להפוך את הסרט לקומדיה רומנטית פנטסטית חביבה על הקהל ולא לסאטירה נוקבת או מספקת.

יש גם עניין של החברה עצמה: עד סוף הסרט, קיומו והפילוסופיה שלו נותרו ללא שינוי ביסודו, כשההתרסה של ארן לא משפיעה כמעט על דבר. הסרט מציג את המערך המגוחך והמזעזע הזה שבו אנשים שחורים קסומים מתחייבים לאנשים לבנים כדי לתווך גזענות, אבל הוא עושה מעט מאוד כדי לבחון מה לא בסדר ברעיון הזה על בסיס חברתי. זה רק לוקח בחשבון איך ההגדרה הזו לא עובדת עבור Aren ספציפית.האגודה האמריקאית לכושים קסומיםמשאירה את השאלות הגדולות והחשובות ביותר שלה ללא ביטוי, ואת המסרים הרלוונטיים ביותר שלו. זוהי עדות לחוסר אומץ לנווט באמיתות קשות, חוסר בהירות של המטרה בכוונתה הסופית. שום קסם לא יכול לתקן את זה.