של HBOשומרים, DC Comics'שעון יום הדין, ואפילוטרילוגיית מלחמת הכוכבים שלמהסיפקו את התשלומים האחרונים שלהם השבוע. אבל יש עוד אחד להוסיף לרשימה, וזה סיום יותר ממתאים לאחת הסאגות הגדולות של הקומיקס המודרני.
טום קינג, הידוע בעיקר בתור הסופר מאחורימר נסוהחזון, סגר ריצה של שלוש שנים עם זה של השבועבאטמן#85. בנוסף לפתור את הסכסוך הארוך של באטמן עםהארכי-נבלים בייןובאטמן מיקום אחר, הגיליון החזיר את הכתיבה הטובה ביותר בסדרה שלו, ונתן הצצה לעתידו של הצלבן הכפותי בשנת 2020. מאז מאי 2016, טום קינג ומשתפי הפעולה האמנים שלו (כולל מיקל ג'נין, מיץ' ג'רדס, קליי מאן, ג'ואל ג'ונס, ועוד) יצרו את כותר הדגל באטמן של DC Comics. עם גיליון מס' 85, הם סוף סוף עונים על השאלה: האם באטמן יכול להיות מאושר ועדיין להיות באטמן?
[אד. פֶּתֶק: יצירה זו מכילה ספוילרים עבורבאטמן#85.]
טום קינג, מיקל ג'נין/DC Comics
הנושא עצמו משובץ במכשיר מסגור שמתרחש בבירור לאחר הפתרון שלהקרב של באטמן עם אביו-מציר-זמן אחר. ברוס וויין עצר בבר צלילה של Gotham City כדי לתפוס את סופו של משחק כדורגל בעיר הולדתו. שם, הוא פותח בשיחה עם אוהד כדורגל, שבמקרה הואצ'אק בראון, הלא הוא איש העפיפונים. הבר הוא במקרה של Porky, שנראה לראשונה בפרס אייזנר של King'sספיישל הטבות באטמן/אלמר, קומיקס חד-שוט עם גוון נואר על ... ובכן, אתם יכולים לנחש.
אלו הן השיחות הראשונות מני רבות לעידנים המוקדמים יותר של הריצה של קינג, והן שותלות לשון בחוזקה בזמן שברוס וצ'אק דנים במשחק. התוצאה קרובה מאוד, וצ'אק בטוח שהנייטס יובסו שוב.
"אני אומר לך," הוא אומר, "עםזֶהבחור בראש. זה רק כאב ואומללות לאורך כל הדרך".
השורה מרגישה כמו הערה קצת מבזה את עצמה על חיבתו של קינג עצמו להעביר את הדמויות שלו דרך הצלצול הרגשי, בין אם בבאטמן,מר נס, אוגיבורים במשבר. אבל ברוס נשאר בצד של להחזיק תקווה.
מאז שקינג ושותפי האמנים שלו לקחו על עצמם את העבודה להמשיך את כותרת הקומיקס המרכזית של באטמן מה-הצמד האגדי של סקוט סניידר וגרג קפולו(שהשתלטו בעצמם מתפנית אגדית לא פחות על הספרגרנט מוריסון) היה ברור לו מה הוא רוצה להשיג. הוא רצה למצואדרך לבאטמן להיות מאושר- לצלבן הכאפות לעבוד מעבר לטראומה שיצרה אותו ועדיין לבחור להיות באטמן.
באטמן#85 מבהיר את הנקודה הזו בעימות האחרון של הגיבור עםתומס וויין. היקום המבוגר והחלופי וויין הפך לבאטמן של ציר הזמן שלו, ומאז שגילה על באטמן הרגיל, הוא היה אובססיבי לרעיון להוכיח לברוס שלהיות באטמן זו קללה; הכל בשם להראות לבנו איך להיות מאושר.
"החיים הם לא מלכודת שאתה עושה כשאתה בן עשר ואתה כואב", אומר ברוס לאביו ב-באטמן#85. "החיים הם בחירה שאתה עושה כל יום. כל יום ארור. אני בוחר [אשת חתול]. אני בוחרת באושר. אני בוחרת במשפחה. ואני בוחר בבאטמן".
טום קינג, מיקל ג'נין/DC Comics
אם כבר מדברים על אשת חתול,באטמן#85 גם פותר את הנקודה השנויה ביותר במחלוקת בריצה של קינג,החתונה כמעט של באטמן וקאטוומן- אירוע קומיקס בשפע עדהניו יורק טיימס קלקל את כל הטוויסט שלושה ימים לפני שחרורו. לאחר שנבל-על זרע בחשאי ספקות במוחה, Catwoman השאירה את באטמן על המזבח.
ברוס וסלינה התאחדו מאז כזוג, ויש להם מיני-סדרה בקרוב של קינג ושלוגיבורים במשברשותף, קליי מאן.באטמן#85 שם כפתור במערכת היחסים שלהם: הם לא צריכים לעשות את זה רשמי, אבל הם מסכימים שהם ביחד לנצח.
ויש עוד רמזים לעתיד בקומיקס. לאחר שהגיליון עצמו מסתיים, אנו מקבלים שלושה עמודים מהסופר ג'יימס טיניון הרביעי והאמן גיום מארץ', מתגרות בהרצתם הקרובהבאטמן. נראה כאילו טיניון ומארס יורידו את אקדחו של צ'קוב ישן ומאובק מעל מדף האח; מחזיר את הרעיון, שהוצג על ידי סניידר וקפולו בתוכניתםבאטמן, שהג'וקר יודע שבאטמן הוא ברוס וויין.
הסיפור הזה יתחיל בינוארבאטמן#86, אבל #85 עומד כדוגמה לעבודה החזקה יותר של קינג. כמבקר ומעריץ של באטמן, מצאתי את הריצה שלו מרתקת ומהנה בחלקים רבים - נפוחה ויומרנית באחרים - אבל היא תמיד אתגרה אותי.באטמן#85 הזכיר לי את הזמנים הטובים שעברו, עם הבטחה לעוד קצת בעתיד.
