הנה הסיבה שהאו"ם מתחיל להתעניין במשחקי וידאו
דוח חדש משבח משחקים שבונים הבנה
רבים מאיתנו התנסו במשחק ששינה את דעתנו או את ליבנו. אולי זה היה על עוולות שפקדו אנשים שחיים חיים שונים משלנו. או שזה היה על מחלה או מחלה היושבים בפריפריה של הניסיון שלנו. או אולי זה ערער על הנחות עצלות לגבי אחרות.
עבור הרבה גיימרים, הכוח של המדיום הוא היכולת שלו להציב אותנו בנעליים של אנשים אחרים, ולעשות בחירות קשות שאחרת לא היינו צריכים לחשוב עליהן.
אבל איך המסר הזה של כוח והזדמנות מתפשט החוצה, הרחק ממשחקי האינדי שמטפלים בבעיות רציניות, ומהמספר הקטן יחסית של אנשים שחוגגים את המאמצים האצילים האלה?
ביצוע בחירות קשות שאחרת לא היינו צריכים לחשוב עליהן
עבור אקדמאי אחד, השאלה הזו היא קריאה לפעולה. פול דרוואסי הוא מורה בקולג' המלכותי סיינט ג'ורג' בטורונטו. הוא משתמש במשחקים כדי ללמד את תלמידיו האנגלית על צורות חלופיות של נרטיב לנורמות ליניאריות כמו רומנים, סרטים ומחזות.
הוא גם מחברו של דו"ח חדש שהוזמן על ידיאונסק"ו(ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות) המבקש למצוא דרכים בהן ניתן להשתמש במשחקים כדי לטפח אמפתיה והבנה ברחבי העולם. הדו"ח הוזמן על ידי חברת הבת של אונסק"ומכון מהטמה גנדי לחינוך לשלום.
אם כל זה נשמע כמו נוף חלומות של שלום היפי-דיפי, זכור את מספר האנשים שנהרגים בסכסוכים מדי שנה. לְפִיהדוח הזה, 180,000 בני אדם מתו ב-42 סכסוכים בשנת 2014. מקורם של רבים מהעימותים הללו הוא עוינות בין קבוצות של אנשים בעלי תרבויות והשקפות עולם שונות. משחקי וידאו לא ישנו את הטבע האנושי, אבל הם יכולים לעזור לאנשים האלה - כמו אונסק"ו - שמנסים לחולל שינוי על ידי הפחתת החשדנות והזעם באמצעות אמפתיה.
יישוב סכסוכים
הדו"ח של דרוואסי -אמפתיה, פרספקטיבה ושותפות: כיצד משחקים דיגיטליים יכולים לתמוך בחינוך לשלום ויישוב סכסוכים- מתמקד במחקרים אקדמיים כיצד מה שנקרא "משחקים רציניים" יכולים לשנות נקודות מבט וליצור אמפתיה קוגניטיבית.
"לקיחת פרספקטיבה מסייעת לנהל משא ומתן על מורכבויות חברתיות, להפחית הטיות, לשפר עמדות בין-קבוצתיות ולעודד ראייה של קבוצות חיצוניות כדמות יותר עצמיות", נכתב בדו"ח. "הפוטנציאל להשפיע לטובה על עמדות עם משחקים דיגיטליים נעוץ לא רק ביכולתם להעניק פרספקטיבה, אלא גם בעוצמתם כמכשירי שכנוע".
"אם אתה קורא את הספרות על יישוב סכסוכים, נטילת פרספקטיבה חשובה מאוד כדי ליישב נקודות מבט מנוגדות", אומר דרוואסי. "קשה לגלות אמפתיה אם אתה לא יכול להכניס את עצמך לפרספקטיבה של מישהו אחר. משחקי וידאו מאפשרים לך להניח פרספקטיבות בצורה מגולמת.
"כשאתה צופה בחדשות או בסרט תיעודי, אולי אתה לא מרגיש מחובר לנושא. אבל משחקי וידאו מטביעים אותך בפעולה. לפעולות שלך יש השלכות בתוך המשחק ולכן יש השקעה רגשית וקוגניטיבית גדולה יותר".
דרוואסי אומר כי אונסק"ו פנתה אליו בעקבות עניין פנימי מוגבר במשחקים ככלי הוראה. שֶׁלוֹהתלהבות ווקאליתשכן הנושא הביא אותו לידיעת הארגון.
"יש יוזמה גדולה לקידום למידה מבוססת משחק", הוא אומר. "על מנת ליצור מדיניות נציבות אונסק"ו ניירות עבודה על ידי פנייה למומחים בכל תחום מסוים שמפיקים מאמר שרלוונטי למאמציהם. במיוחד לחינוך לשלום ופיתוח בר קיימא".
אתיקה ותעמולה
הדו"ח של דרוואסי מתמקד גם במספר משחקים שממחישים את דבריו. אלה כולליםעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, שבו השחקן לוקח על עצמו את התפקיד של ראש ממשלת ישראל או הנשיא הפלסטיני כדי להשיג פתרון שתי מדינות. הוא אומר שהמשחק מוצלח מכיוון ש"שחקנים חייבים לחשוב על הצרכים של מחזיקי העניין והבוחרים שלהם, כמו גם על הלך הרוח והנסיבות של היריב שלהם".
לְהַשְׁתִיק מוזכרת גם, שבה האם הטוטסי הרואנדית ליליאן חייבת להשקיט את ילדה באמצעות מכונאי משחקי קצב, כדי למנוע משניהם להתגלות ולהירצח.
המלחמה הזו שליזוכה גם לפרופיל, בעיקר בגלל הבחירות המוסריות שזוכות לשבחים רבים, שבהן השחקן מנסה לשרוד בעיר מוכת מלחמה, לפעמים על ידי פגיעה בחפים מפשע.
"אנו יוצרים מצבים שלווים על ידי פיתוח הבנה בין-תרבותית."
אבל המשחק שמושך את מירב תשומת הלב הוא Ink Stories'מהפכה של 1979: יום שישי השחור, משחק נרטיבי משנת 2016 המציע לשחקנים אפשרויות דיאלוג ופעולות קשות. זה שם את השחקן בתפקיד של צלם עיתונות שמסקר אתהפלת השאהבאיראן, לפני 38 שנים. המשחק היהזכה לשבחים רביםעל ידי מבקרים על כך שסיפרו סיפור משכנע על אירוע בעולם האמיתי, מבלי להזדקק לרגשנות מטיפה.מהפכה של 1979היהנידונהעל ידי ממשלת איראן כ"תעמולה אמריקאית", האשמה על יוצריהלהכחיש בתוקף.
מבוסס על ראיונות עם עשרות איראנים שחיו את המהפכה, המשחק משלב קטעי ארכיון עם סיפור חזק ומשחק דמוי Telltale.
"אתה מתבקש לקבל החלטות אתיות מורכבות מאוד בכל שלב", אומר דרוואסי. "אלה לא החלטות מסוג שחור ולבן, טוב ורע שתקבל במשחק פחות ניואנסים. הם מעמידים אותך בעמדה של מישהו שצריך לקבל החלטות קשות מאוד. לעתים קרובות אין לך הזדמנות לקבל החלטה אתית חיובית. הכוח של זה הוא משמעותי".
"הסיבה הנוספת שמצאתי את המשחק מרתק הייתה בגלל הנאמנות שלו לתרבות האיראנית ולתקופת הזמן ההיסטורית המסוימת הזו. אחד המרכיבים העיקריים של פיוס העולם או יצירת מצבים שלווים הוא פיתוח הבנה בין-תרבותית. המשחק הזה עוזר לך להסתכל על התרבות האיראנית מבפנים ולראות באמת את הסוגיות האידיאולוגיות השונות שהיו במשחק.
סטריאוטיפים גסים
מהפכה של 1979מהווה אבן דרך חשובה במשחקים פוליטיים, בין השאר משום שהיא מתייחסת לאחד הנושאים הפופולריים ביותר במשחקים: סכסוך במזרח התיכון. אבל במקום גלריית הצילומים הרגילה של הרעים חומים, היא מציעה משהו הרבה יותר עדין ומאיר
במערב איראן הצטמצמה לרעיון פשטני, ומשחקי וידאו אחראים חלקית לטיפוח הסטריאוטיפים הגסים הללו.
מייסד Ink Stories, Navid Khonrasi, גדל באיראן, אך עבר לקנדה בערך בזמן המהפכה. הוא בילה את הקריירה שלו ביצירת משחקים וגם סרטים תיעודיים. החברה שלו היא ניסיון למזג את הפעילויות הללו ל"משחקי vérité", מחזה על תנועת הקולנוע vérité של יצירת סרטים תעודיים תצפיתיים.
"יצאנו מגדרנו כדי לוודא שזה גם בפרסית."
"אני מרגיש שחוויות אינטראקטיביות הן החוויה החזקה ביותר שיש לנו כדי להעסיק אנשים עם מה שמתרחש בעולם", אומר חונרסי. "אתה בזה. אתה יכול לשלוט בנרטיב שלך."
"אפשר ליצור הבנה שמובילה בסופו של דבר לרגשות של אמפתיה והבנה", הוא מוסיף. "בתקופתנו, אנחנו מקבלים את החדשות שלנו דרך קטעי פייסבוק, שהם דחוסים אך גם רדודים. החוזק של משחקים הוא שהם יכולים להשפיע בטווח הארוך על ההבנה וההבנה של אנשים והשקפות אחד על השני".
דיו עובד על שני פרויקטים חדשים. האחת היא חווית VR שבה השחקן חווה איך זה יכול להיות להיחקר על ידי סוכנים של משטר עוין. השני הוא מבט על התנועה הרדיקלית של שנות ה-70 The Weather Underground.
מהפכה של 1979עודכן לאחרונה בשבע שפות חדשות, כולל פרסית. "כשהמשחק נאסר באיראן, יצאנו מגדרנו כדי לוודא שהוא גם בפרסית כדי שיהיה נגיש למי שלא בהכרח דובר שפה מערבית. הדבר היחיד שאנחנו כן יודעים על הקהילה [האיראנית] הוא שהם תמיד התגברו על כל המחסומים הדיגיטליים שהוצבו בפניהם".
משחקים ופוליטיקה
עכשיו, כשדו"ח אונסק"ו של דרוואסי הושלם, מה הוא חושב על אנשים שאומרים שמשחקי וידאו צריכים להיות קצת מהנים, בלי שום אלמנט פוליטי?
"יש פוליטיקה מרומזת בכל משחק." הוא אומר. "אתה יכול להסתכל עלGTA 5כמרחב לערכים ניאו-ליברליים שבו השלטון נעלם לחלוטין והמערב הפרוע של השוק החופשי השתלט עליו.
"אני חושב על כל משחק וידאו כעל טקסט, וטקסט רגיש לכל מספר של קריאות פוליטיות. זו טעות לפשט אותם יותר מדי ולחשוב שהם נטולי תוכן פוליטי. חלק מהמשחקים הם יותר פוליטיים בכוונה.מהפכה של 1979הוא בהחלט יותר פוליטי מאשרטטריס. אבל אני מאמין שאתה יכול להניב קריאה פוליטית ממשחק כמוטטריסאם אתה מסתכל מספיק חזק ומהזווית הנכונה."
בסופו של דבר, העבודה של אנשים כמו דרוואסי, כמו גם של אלה שיוצרים משחקים עם מסרים פוליטיים ברורים, היא תרופת נגד לפוליטיקה העצלנית והגסה לפעמים של משחקי מיינסטרים, שהערוץ קיבל רעיונות על אחרים.
"המטרה היא לקדם אנשים להתבוננות באירועים מנקודת מבט מושכלת בניגוד להבנה שטחית של העולם", הוא אומר.
