יש סיבה שחלק מהסרטים צריכים להישאר כישויות יחידאיות. לא כל דבר צריך המשך, כדי להיות חלק מזיכיון או צריך לבנות סביבו יקום קולנועי כדי לומר משהו.
אליס מבעד למראה, ההמשך ל-2010 של טים ברטוןעליסה בארץ הפלאות, הוא לא רק משעמם ובינוני בצורה יוצאת דופן, אבל נראה שיש סיבה מועטה לכך שהוא אכן קיים. הדמויות יוצאות למסע של שעתיים בארץ הפלאות המיסטית, אבל לא חוות שום צמיחה. הטקטיקה המניפולטיבית הבוטה לגרום לקהל לדאוג למישהו שלא היה לנו בפעם הראשונה פשוט זועקת ייאוש.
עליסה בארץ הפלאותעצמו הרגיש מיותר כשיצא לאקרנים, אז זה מביך מדוע דיסני יחשבו שהסרט זקוק לסרט המשך שש שנים מאוחר יותר, אבל אנחנו כאן.
למרבה הצער, התוצאה מאכזבת בדיוק כפי שניתן היה לצפות, עם מעט מה להתלהב ואפילו פחות סיבה לצפות בזה בבתי הקולנוע.
למען האמת, אף אחד לא צריך לסבול דרך הסרט הזה
הבעיה הכי גדולה עםאליס מבעד למראהעד כמה הסרט פשוט וחסר אירועים מתחילתו ועד סופו. הוא מנסה לגרום לעצמו להיראות מפואר, תוך שימוש בקסם של CGI כדי ליצור עולם שנראה חצי מזמין, אבל אפילו זה מצליח להיכשל בצורה מרהיבה. כל מה שמופיע על המסך מרגיש כאילו הוא נעשה בעבר וקשה שלא לשבת על כל הסרט מבלי לשאול מדוע היינו צריכים את הסרט הזה מלכתחילה.
אליס מבעד למראהעוקבת אחר ההרפתקנית בלונדינית השיער, בגילומה של מיה וסיקובסקה, כשהיא נכנסת שוב לארץ הפלאות לאחר שעזבה את הארץ הפנטסטית שש שנים קודם לכן. עם זאת, כשהיא מתאחדת עם כל חבריה, היא לומדת שהכובען המטורף, בגילומו של ג'וני דפ, סובל מהתקף נוראי של דיכאון בגלל אובדן משפחתו ורק היא יכולה לנסוע בזמן כדי לנסות ולהחזיר אותם.
בדרך היא פוגשת צוות של דמויות חדשות, כולל הזמן עצמו - בגילומו פחות מגונה ממה שאפשר לצפות על ידי סשה ברון כהן - ולומדת את הלקח החשוב שאמנם אי אפשר לשנות את העבר, אבל תמיד אפשר ללמוד ממנו.
למי שאולי לא זוכר, זה גם אחד הנושאים מהסרט הראשון: ללמוד מהעבר שלך ולאמץ את הידע הזה כדי לשנות את העתיד. זה מה שהוביל את אליס למצוא את האומץ החבוי שלה בסרט הראשון וזה מה שמוביל אותה בסרט ההמשך לצאת להרפתקה סוערת בעצמה.
כדי שסרט המשך יעבוד, צריך להיות המשך התפתחות מטעם הדמויות, סיבה לדאוג להצלחתן או כישלונן ולהסתכל יותר לעומק על מה שקרה בחייהן כדי להפוך אותן לאדם שהם. הם.אליס מבעד למראהבקושי מספק את החלק הראשון והאחרון של המשוואה הזו ומדלג לחלוטין על ההיבט השני ביחד. אם אתה לא מספק לאנשים סיבה לדאוג אם הכובען המטורף יתאחד עם משפחתו, למה אנשים הולכים לשבת בסרט של שעתיים?
למען האמת, אף אחד לא צריך לסבול דרך הסרט הזה.
זה יהיה דבר אחד אם הרגעים המרהיביםאליס מבעד למראההלכתי היו למעשה מרהיבים מכל הבחינות, אבל כל מה שקורה הוא כל כך משעמם להפליא שקשה להישאר מרוכז במה שקורה על המסך ולא לחשוב מה כדאי להכין לארוחת ערב במקום.
אין סיבה שסרט כזה צריך להיות משעמם. אין כללים הנשלטים על ידי המציאות שעליו לעמוד בהם; למשל, אליס לא צריכה לדאוג מהעובדה שמסע בזמן אינו אמיתי כי היא קיימת בעולם שבו הכל והכל אפשרי. אבל אם אין מגבלות על מה שהיא וחבריה יכולים ויכולים לעשות, למה זה מרגיש שהם מוגבלים לעשות רק את ההישגים הכי מיותרים ומשעממים?
במילים פשוטות, הסרט הוא בלגן. זה לא יודע איך זה אמור להתקיים בעולם שהוקם על ידי ברטון ב-2010 ובעוד שהוא מנסה למצוא איזושהי דרך מגובשת להמשיך את הסיפור, פשוט חוזר על הרבה מאותן טעויות שהראשון עשה.
עם זאת, יש היבט אחד בסרט שאשבח את דיסני והבמאי ביל קונדון עליו, וזה הצגת הנשים שלו.
אליס מבעד למראהמוצאת את אליס קפטנית ספינה משלה וצוות גברים כשהיא מטיילת ברחבי העולם, מחפשת לכבוש ארצות שונות כחלק מהאימפריה הבריטית. ניסיונותיה להמשיך ולנהל חיים בודדים יוצאי דופן בים נהרסים כמעט על ידי אדם שמעדיף לראות אותה אומללה מאשר להשתמש בכישרונותיה כדי לעזור למדינתם.
כשאליס לא בארץ הפלאות, הסיפור מתמקד בקונפליקט המתמיד שלה איתו ובשיחות שלה עם אמה, שהייתה רוצה לראות אותה מתנהגת כמו שגברת ראויה צריכה באותה תקופה. אליס, לעומת זאת, מסרבת לשתוק ולציית לכללים הארכאיים שנכפים עליה, בוחרת להילחם בשניהם לאורך כל הדרך עד שתוכל להשיג את מבוקשם. בשלב מסוים, היא אושפזה במחלקה פסיכיאטרית ואובחנה כסובלת מהיסטריה נשית, "סבל" שכיח שנשים אובחנו עמו בטעות על ידי רופאים בתחילת המאה התשע-עשרה, בשל ניסיון לצאת מהעובש.
הרעיון שקונדון מנסה, די בהצלחה, להעביר הוא שתחילת המאה התשע-עשרה לא הייתה תקופה נהדרת לנשים שלא רצו לציית לכללים החברתיים שנכפו עליהן. במקום להפוך את אליס לקורבן לתקופת הזמן שלה, קונדון משתמש בה כאחד הסמלים העריקים הראשונים שהתמודדו עם האידיאולוגיות המגוחכות האלה.
כל מה שקורה כל כך משעמם להפליא
לרוע המזל, הצגתה של אליס כדמות עריקה, טיל בקבוק של נחישות ולחימה, לא עושה הרבה כדי להציל את הסרט. עם זאת, היה נחמד לראות את הסרט מתחבק וחוקר את הרעיון שדמות נשית מובילה יכולה להצליח למרות שחיה בחברה מדכאת שלא רוצה שהיא תצליח.
אליס מבעד למראהיכול היה להיות משהו, טוב, אם לא מרהיב, לפחות הגון, אבל זה אפילו לא מצליח להשיג את זה. יש מעט בסרט הזה שמצדיק קניית כרטיס כדי לראות אותו בבתי הקולנוע, ויש עוד פחות סיבה לחפש אותו ברגע שהוא זמין לפי דרישה או דרך נטפליקס.
השורה התחתונה היא שלא הייתה שום סיבה שהסרט הזה יצטרך להתקיים מחוץ לדיסני בתקווה להרוויח ממנו קצת מזומנים נוספים ומאלה שמחזיקים בהערצה נוסטלגית לסרט המקורי של ברטון. החטיפה במזומן ברורה בעליל ולא נראה שלא דיסני ולא צוות השחקנים של הסרט אפילו מנסים להסתיר זאת.
אליס מבעד למראההוא תוצאה הרת אסון של תעשייה שלא מאמינה שסרט מצליח אלא אם כן יש לו המשך, גם אם לסרט ההמשך הזה יש ריח מעופש עם יציאתו לאקרנים. אליס עברה מבעד למראה ונעלמה לתוך עולם חדש לגמרי, והשאירה את העולם האמיתי מאחוריה. חבל שהיא חזרה.
