אני זוכר את המקורמכסי רפאיםסֶרֶט. הייתי נער כשזה יצא לאקרנים וראיתי אותו בתיאטרון. זה היה פנטסטי עבור חנון קטן כמוני לראות מדע ודברים מגניבים ואנשים שניצחו באמצעות חכמים ולא בכוח גס.
ווינסטון זדמור של ארני הדסון לא היה מדען. הוא לא היה מהבחורים החכמים שהצילו אנשים. זה מה שהכי הפריע לי כשראיתי את הסרט הראשון: לראות אדם שחור על המסך, אבל לא לראות אותו חלק לגמרי מהסיפור. קיבלנו את אותם טרופים ישנים 30 שנה מאוחר יותר, וזו עדיין בעיה. זו הסיבה שאני לא מעודד את האתחול מחדש באותה שמחה חסרת מעצורים כמו אנשים אחרים.
זו מגמה
המקורימכסי רפאיםלא היה אנומליה במובן הזה. אף פעם לא יצא לי לראות את עצמי בתור המדען, הגיק או החנון, חוץ ממיופה כוח של בחור שחור אסימון שתייג יחד עם החבר'ה האחרים בסרטים. בחורות ונשים שחורות לא היו שם אלא אם כן הן במקרה האמא, החברה, האחות, בת דודה או שכנה אקראית של הבחור השחור האסימון. גדלתי, אבל התקשורת שבה צפיתי לא.
הרצה קדימה להכרזה על אתחול מחדש שלמכסי רפאים, אבל עם צוות שחקנים שכולו נשי. סימן את ההתרגשות שלי כשחזרתי לאותו רגע בתיאטרון כנער, אבל עם נשים על המסך בועטות בתחת ולוקחות שמות. תרחקי קצת יותר לטריילר הראשון של הסרט... והלב שלי נשבר לנוכח הסטריאוטיפ שהוא פטי. הצער על לראות את טרופית החברים השחורים החצוניים והרחובותיים שוב התגלגל, וההבנה שהזדמנות להצליח יותר עם האתחול מחדש הוחמצה.
הטריילר ההוא, עם התעלמותו הנלהבת בכך שנתן לנו עוד תיאור סטריאוטיפי של אישה שחורה, כיבה אותי לחלוטין מהסרט. לא יכולתי לתמוך בסרט ששוב יוריד אותי בקטגוריית הסייד-קיק, לעולם לא להיות הגיבור. היכולת שלי להתעלם מדברים כאלה הצטמצמה לכלום ככל שהתבגרתי. זה לא רק שזה ממשיך לקרות; זה לגבי התדירות שבה מתעלמים ממנו.
הביקורת צריכה לגדול
ראיתי את החדשמכסי רפאיםהוגדר כמושלם, וזה הוגדר כדוגמה נהדרת זו לפמיניזם על ידי אנשים רבים. ראיתי את ההתעללות בדמותה של קייט מקינון, כמו גם באחרים. לרוב זה היה "OMG I'm so GAY for Holtzmann," או משהו דומה. במקרה הטוב, ראיתי התייחסויות חולפות לטיפול בדמותה של לסלי ג'ונס בסרט, פטי טולן.
היא הייתה בלתי נראית בחלק גדול מהביקורת סביב הסרט, וזה חלק מהבעיה.
אני לא מרוצה מהדרכים שבהן היא הייתה צרור טרופים בסרבל. אני מוטרדת מחוסר הנכונות של רבים אפילו להכיר בבעיה הזו בסרט תוך שהיא מכריזה על ניצחון וניצחון פמיניסטי לנשים.
הסרט אולי הוא ניצחון לנשים לבנות, אבל זה לא ניצחון לנשים כמוני. שוב, נשים כמוני הן הסייד-קיק המתמצא ברחוב, שיודע במקרה פיסות מידע אקראיות כדי להשלים חור בעלילה, אבל חוץ מזה לא נראים ולא נשמעים עד שהם נחוצים לאותו עזר בסצנה הבאה.
פטי היא החברה השחורה החצופה והיא רועשת. היא מה שאנחנו מצפים מטרופי תקשורת מיושנים: אאוטסיידר ליד המדענים המשכילים. נראה שהיא לא שייכת, ולעתים קרובות קיימת רק כדי להגיב לנסיבות בסיפור בצורה הכי מוגזמת שאפשר. בסרט של דמויות הרואיות עם מימדים מרובים, היא נשארת קריקטורה.
היא ממש הארכיטיפ של האישה השחורה החזקה
היא גם מטפלת לאחרים, נותנת לנו מנה שלמאמי-לייט כשהיא בודקת את אבי ומגלה שהיא דיבוק. ארכיטיפ המאמי הגיע מתיאורים של נשים שחורות כמטפלות בילדים במשקי הבית שבהם עבדה או אולי גרה בהם. תפקידה היה לדאוג לכולם מלבד עצמה.
אמנם פטי לא אוחזת ביד וממש משרתת את הנשים האחרות, אבל ההשוואה הכתה בי כשהיא זו שבדקה את אבי כשנראה שיש לה איזושהי בעיה. למה הולצמן לא יכול היה לבדוק מה מצבה? אף אחד לא שואל מה שלום פטי, או מוודא שהיא אוכלת או תשתה מספיק. היא גם זו שחוקרת על העבר שלהם כשהם יושבים מסביב לסדנה המטופשת שלהם. זה אולי הגיוני שהיא תשאל, בתור האאוטסיידר של הקבוצה, אבל זה עדיין הדהים אותי כעוד אישה שחורה שדואגת לאחרים לפני עצמה.
פאטי היא ההתגלמות המצוירת של "האישה השחורה החזקה", הנלחמת לא רק באבי דיבוק, אלא נאחזת בהולצמן ביד אחת בו זמנית. הכוח הפיזי שלה כמעט שווה ערך לזה של אבי בעוד רוח הרפאים של הנבל רודף אותה. ההצגה האבסורדית גרמה לי לחשוב על סרטים שבהם העיניים של דמויות שחורות היו נבלמות כשהן מפוחדות, כמו במערכון ישן של אבוט וקוסטלו.
למה פטי היא זו שכל כך חזקה שהיא יכולה להיאחז בהולצמן ולהילחם באבי? אחרי שארבע קרני פרוטונים ומלכודת נכשלו, היא חזקה מספיק כדי ממש לנשל מישהו באמצעות סטירה אחת? להצטייר כמרשים פיזית, כחזק יותר מאחרים, הוא טרופ ישן ועייף בכל הנוגע לאופן שבו אנשים שחורים מוצגים. העובדה שהאישה השחורה האחת בהרכב תתמודד עם שני אנשים, שאחד מהם דיבוק ולכן חזק מהרגיל בצורה חריגה, גרמה לי להתכווץ. זו הייתה היכולת להכות פיזית את אבי פעם אחת כדי להוציא ממנה את רוח הרפאים - לאחר שנאלצו בעבר להשתמש בכל ארבע חבילות הפרוטונים כדי להכניע רוח אחת - שהעלתה את הסטריאוטיפ הלא רצוי הזה לראש.
סטנדרט כפול מסוג זה אינו חדש. אנחנו יודעים שוינסטון היה אמור להיות דוקטורט יחד עם שאר מכסי הרוחות המקוריים, אבלדמותו הצטמצמה לכדי מתלה, לא בקיא במדע, לחכם ברחוב. ההיסטוריה של הדמות בחיל האוויר וכישוריו כטייס היו תלויים בליהוק של אדי מרפי. הפרטים האלה נחתכו כדי לתת לביל מאריי יותר מה לעשות כאשר ארני הדסון הפחות מוכר קיבל את התפקיד.
למה אף אחד לא באמת מתייחס לטרופים האלה בביקורות ובביקורות שלו, מלבד אזכור חולף שלהו, הגזענות של הדמות שלה הייתה גרועה אבל היא הייתה כל כך מצחיקה!לנשים שחורות נמאס להיות הבדיחה, להיות הדבק הקומי שמחבר את הסיפור במקום להיות הגיבורה.
הכותב/במאי פול פייג כנראה פספס את התזכיר על מה זה יכול להיות עבור בחורה שחורה צעירה לראות מישהו כמוה כמדען במקום ה-sidekick. לראות אישה שחורה היא הגיבור השנון והחכם הפעם היה כל כך חזק ומשמעותי.
אולי בפעם הבאה שנבצע אתחול מחדש, זה באמת יכול להיות אחרת. אולי יהיו יותר נשים שחורות בראש. הראו לנו כמדענים, חנונים, חנונים; אנחנו קיימים, באמת! או אם מוגשת לנו כיסוי פושר אחר, אולי תתאפק להכריז על זה כמופרד של שלמות פמיניסטית ותנסה לראות את זה בעדשה רחבה יותר שמאפשרת לך לראות את כל הנושאים בסרט.
Tanya DePass היא שיקגואינית לכל החיים שאוהבת הכל על גיימינג ורוצה לעשות את זה טוב יותר ומכיל יותר עבור כולם. היא נקודת השרצים #INeedDiverseGames, המייסדת וה-EIC של@OutofTokensCastוהקשר הגיוון עבורגיימרX, והוא חלק מהפודקאסט חיים כרומטי.
