עולמות חדשים מוזרים גזלו מפייק את כוח ההקרבה שלו

המשימה הייתה מובהקתמסע בין כוכביםהאחת: שוב יש ספקות לגבי גורלו הטרגי,קפטן כריסטופר פייק(אנסון מאונט) מבקר את העצמי העתידי שלו ונאלץ לחיות רגע מכריע בקיומה של הספינה כדי לראות מדוע לא להימנע מהתאונה שמותירה אותו מצולק ומשותק.לְשַׁפֵּרממה שקורה בציר הזמן הזה. כמו כן, זה רק "מאזן הטרור" שוב, אשרמסע בין כוכבים אוהבלבקר מחדש.

התוצאה היא "איכות של רחמים", פרק סיום העונה שלמסע בין כוכבים: עולמות חדשים מוזריםעונה 1. וזה אינפורמטיבי: בציר הזמן הזה, עם פייק בראש האנטרפרייז במקום קירק, מה שיהיה פרק חד פעמי הופך למלחמה כוללת. לפייק נותרה הנחמה (אם לא המחשבה המנחמת לגמרי) לדעת שמותו לא רק מציל כמה נוסעים, אלא גם שומרספוק בחייםוהיקום מלהיקרע בעימות. כעת הוא יכול ללכת קדימה אל הגורל החמור בו היה עדמסע בין כוכבים: גילויבידיעה שזה ההדבר הנכון לעשות.

מתנצל בפניעולמות חדשים מוזרים,אבל זה קצת שטויות. בניסיון של התוכנית לקשור סוף נרטיבי רופף ולתת לפייק קשת עונתית, היא גוזלת ממנו את האתגר הגדול לדמותו - אחד שכל חכמתו, קסמו וכושר ההמצאה שלו לא הצליחו לשחרר אותו ממנו.

צילום: מרני גרוסמן/פראמונט פלוס

ייעודו העגום של חשיפת קרני דלתא (מה שמותיר אותו לא מסוגל לזוז או לדבר) הוא עמדה חסרת קנאה, לאחד שפייק נגזר עליו ב"המנגריה" של הסדרה המקורית. בעוד שנת 2009מסע בין כוכביםניסה לרכך את התוצאה שלו לאחר התאונה, טלוויזיה מודרנית של מסע בין כוכבים מגלמת את גורלו של פייק כיותר סיוט אימה שהוא בוהה בו כל יום.

ובאופן צפוי - באופן נפלא - אנו רואים את פייק נאבקת בזה. עבור דמות כל כך סגולה, מוכשרת, אופטימית, גורלו הוא ייסורים. כל יום הוא צריך ליישב את העובדה שהוא יודע מתי ואיפה ואיפהמַדוּעַהוא יהיה חסר יכולת, ובכל יום הוא גם חי בידיעה שהוא כנראה עדיין יקבל את ההחלטה לסכן את עצמו ולהציל את אנשי הצוות בכל מקרה. וכך הוא לומד על קומץ הצוערים שהתאונה שלו תציל, לומד את שמותיהם ואת חייהם. הוא מבקש לתת לקיומם משמעות באופן שהוא דואג שהתאונה שלו תגזול ממנו.

"איכות של רחמים" הוא, נאמן לשמה, ניסיון רחמן לתת לו קצת שקט נפשי בחזית זו. אבל זה פוגע באחד הדברים שהפכו את הפייק הזה לכל כך משכנע. איך אדם שומר על האופטימיות הבלתי נגמרת שלו מול אבדון מסוים? אם הפגם המרכזי של פייק הוא שתקווה שלו תגרום לו להאמין שלכל בעיה יש פתרון לו רק היה יכולפשוט למצוא את זה, זה פיוטי שהוא מתמודד עם עתיד שגוזל ממנו לחלוטין את ההרשעה הזו. העובדה שזה לא היה מוות מוחלט אולי אפילו הייתה מקשה על מישהו כמו פייק לבלוע מהסטנדרט שלךקובאיאשי מארו.

צילום: מרני גרוסמן/פראמונט פלוס

אין כמעט מקום באפיון של מאונט שהתשובה לשאלה הזו תהיה משהו אחר מלבד "כן". לזכותו של מסע בין כוכבים ייאמר, שעד עכשיו זה שמר על סיכון התאונה של פייק נמוך, ואפשר לגבורתו להגדיר את ההרס. בכך שנתנו לזה להתנשא מעל פייק - בגלוי או לא -עולמות חדשים מוזריםהקים דינמיקה מרתקת של אופי, מאלץ ללא הרף את הגולדן רטריבר הזה של קפטן להתעמת עם זה שלא כל הסבל הוא אצילי או ראוי, ומשאיר לו לנתח אם הוא יכול לחיות עם העתיד שלו בכל מקרה.

על ידי הרחבת ההימור מעבר למה שפייק יכול היה לדמיין, "איכות של רחמים" מפציע את ההימור האישי עבור דמותו. כעת הוא יכול לקבל את השקט המוחלט (הקרוב) לכך שהקורבן שלו הוא יצירת היסטוריה בסדרה הגדולה של הדברים, דרך ניתנת לעיכול למדוד את שווי ההצתה שלו. אבל להצגה שעשתה עבודה כה מפוארתחוזר לדברים שמגדירים מסע בין כוכבים, "איכות של רחמים" הוא הצעד המוטעה הנדיר שעושה מעט כדי לקדם טרופית טרק או את הדמות שבה הוא מתמקד.

אולי יש מקום בעונה 2 (שאם להיות ברור, אני בהחלט אצפה) לצל הזה להמשיך לצבוע את כל מה שפייק עושה. אבל אני אתגעגע לאיטרציה של פייק שהיה לו מעט מאוד במה להיאחז בזמן שהוא עיבד את החזון שלו. הוא נאלץ להתמודד עם עתיד שהוא לא יכול היה להתחמק ממנו במקום שבו דברים פשוטיםמוצץ, וכל הזמן ליישר את זה עם מערכת הערכים שלו שאמרה לו שהכאב שווה את זה בכל מקרה.