סקירה זו פורסמה במקור בשיתוף עםאמילי הפושעתיציאתו לתיאטרון. הוא עודכן ופורסם מחדש לקראת יציאת הסרט בפלטפורמות VOD ובנטפליקס.
באמריקה של 2022, ייאוש הוא הנורמה. אי השוויון בעושר יותר גרוע ממה שהיה אי פעם, והשכר לא עומד בקצב האינפלציה, אז בעצם, אם אתה לא בא מכסף, אתה דפוק. המילניום הממוצענושאת חוב של 28,317 דולר, ורובם טיילו במעלה הגבעה על הר חול במשך כל חייהם המקצועיים. תאגידים לא משלמים מיסים, וגם לא העשירים מאוד. אז מה העניין הגדול אם כולנו מכופפים מעט את הכללים?
השאלה המפתה הזו נמצאת בלב המותחןאמילי הפושעת, סרט הבכורה של הכותב-במאי ג'ון פאטון פורד. הסרט, המתרחש בלוס אנג'לס המחוספסת, ברמת הרחוב, שידוענים מנסים לא לראות מחלונות הלימוזינה שלהם, הסרט מקבל חלק גדול מהאותנטיות שלו מהתיאור הניואנסי שלו של רשת האי-שוויון, המכשולים המוסדיים וסתם עסקאות גולמיות הלוכדות את דְמוּת רָאשִׁית. השאר בא מההופעה הראשית של אוברי פלאזה, שעוברת ממצוירת ומובסת לעזת ובלתי ניתנת לעזאזל כשהדמות שלה יורדת לעולם התחתון הפשע.
זה לא שהיא מודל לחיקוי. מצבה של אמילי (פלאזה) טוב יותר מחלקם: יש לה מכונית ומצב דיור יציב יחסית, מה שמקומם שותפים לחדר מכות. במובנים אחרים, היא בעמדת נחיתות, ויש לה מעט מאוד תקווה שהחיים המתישים והמתסכלים שלה ישתפרו. היא טובעת בחוב סטודנטים של 70,000 דולר, והתשלומים שהיא מבצעת בחריצות בקושי מכסים את הריבית החודשית שלה. כדי לבצע את התשלומים הללו, היא עובדת במשמרות ארוכות ומספקת ארוחות צהריים מסודרות לאפליקציית משלוחים, סוחבת שקיות ענק מבודדות של סלט ופסטה כדי להאכיל עובדי צווארון לבן שמסתכלים עליה בבוז ובגועל - כשהם מסתכלים עליה בכלל.
צילום: Vertical Entertainment
היא תקבל עבודה טובה יותר, כמו חברתה העשירה ליז (Megalyn Echikunwoke), אבל כתב אישום בעבר ותקיפה בנסיבות מחמירות רודפים אותה ומעכבים אותה. זה היה מזמן, אבל נראה שזה לא משנה; בסצנת הפתיחה המרשימה של הסרט, המצלמה מתעכבת על פניה של פלאזה בראיון עבודה, כעס רותח בתוכה כשמנהל גיוס זחוח תופס אותה בשקר לגבי הדגל האדום בבדיקת הרקע שלה.
האם המזג הקצר של אמילי והחלטתה ללכת לבית ספר לאמנות במקום לקבל תואר בחשבונאות אומר שהיא ראויה לעמול בשעבוד כלכלי עד סוף חייה? היא לא חושבת כך. נראה שעמיתה לעבודה חוויאר (ברנרדו באדילו) מרחם עליה גם כן, ושולח לאמילי מספר עבור עבודה שבה היא יכולה להרוויח 200 דולר בשעה, בלי לשאול שאלות. "העבודה" הזו מסתיימת בהונאה בכרטיסי אשראי, כאשר אמילי מתפקדת כקניית דמה שמשתמשת במספרי כרטיסים גנובים כדי לקנות פריטי צריכה יקרים שיוסף (תיאו רוסי), המנהיג הלא רשמי של המבצע, יכול מאוחר יותר לגדר למטרות רווח.
ברגע שהיא עוברת את הפחדים שלה להיתפס, אמילי מתגלה ככשירה בהונאות כרטיסי אשראי. ואחרי שמשלמים לה 2,000 דולר עבור צלפית מלהיבה שקונה מכונית ספורט עם כרטיס מזויף, היא מחליטהזֶהכך היא הולכת לברוח מהמעגל שבו היא תקועה ולבסוף להתקדם בעולם הזה. המתח המיני שלה עם Youcef, שמרחיק לכת ומזמין את אמילי לארוחת ערב משפחתית לפגוש את אמו, מוסיף עוד רובד של ריגוש לחייה החדשים. וכשהיא מתחילה להיות גדולה מספיק כדי למשוך את תשומת לבם של מחטטים אחרים, פחות שפירים, היא מגלה שיש לה כישרון לאלימות גם כן.
פלטת הצבעים של פורד לסרט זה - קומפוזיציה תעשייתית של אפור מתכת אקדח וכחול נייבי המזכיר גורדי שחקים עם לוחות זכוכית ביום מעונן - מזכירה את קלאסיקת הפשע של מייקל מאןחוֹם. ואמילי האמורלית תתאים בדיוק לרשימת המקצוענים הקשוחים של מאן. כמו ג'יימס קאן בגַנָב, היא טובה במה שהיא עושה. אבל שלא כמו מפצח הכספות המאוכזב של קאן, הקריירה הפלילית שלה רק מתחילה, והעומס להבין שהיאעושהיש מה שנדרש הוא גם מרגש וגם תוקף עבור דמות שבעבר הרגישה שלחיים אין מה להציע לה מלבד עבודת פרך וחובות. ההבדל כאן הוא שמייקל מאן מעולם לא כתב תפקיד עסיסי כל כך לאישה.
פלאזה שימש גם כמפיק באמילי הפושעת,והסרט הוא האחרון בשורה של פרויקטים שבהם היא הוכיחה שהיכולות שלה כשחקנית הן הרבה מעבר לגלגל עיניים ולהעיר הערות סרקסטיות. (היא גם מצוינת בדרמת האימה של 2020דוב שחור.) בתור מותחן פשע,אמילי הפושעתכתוב היטב ובקצב סופג, אבל העבודה חסרת הפחד של פלאזה היא שהופכת אותו לבלתי נשכח. יש לה כישרון לשחק דמויות הפכפכות בצורה סימפטית וקצת מפחידה, והאיזון הזה הוא בדיוק מה שצריך כדי להפוך את אמילי לכל אישה מעוררת מחשבה לגיל עתיר חובות, ולא סיפור אזהרה פשוט.
אמילי הפושעתזורם כעת בנטפליקס וזמין להשכרה דיגיטלית ב-אֲמָזוֹנָה,וודו, ופלטפורמות אחרות.
