בית הינשוףאולי נגמר רשמית, אבלאהבה להצגה- הן מהמעריצים והן מהאנשים שמאחוריו - חי. אצל השנהניו יורק קומיקון, שרה-ניקול רובלס, קולו של לוז האנושי העז; סיסי ג'ונס, הקול מאחורי המכשפה החמורה לילית; ואבי רוק, שמשמיע את קולו של הפייטן של המורדים החשאיים, ריין וויספרס, נפגשו כדי לדון בזמנם בתוכנית.
תוך כדי דיבור על מסעות הקריינות שלהם והתפעלות מהקוספליי של המעריצים בקהל, שלושת השחקנים נעשו סנטימנטליים לגבי ההשפעה העצומה של התוכנית. ג'ונס אמרה שבתקופתה כשחקנית קריינות, היא מעולם לא ראתה בסיס מעריצים כל כך תוסס ומקושר.
"זו קריקטורה!" היא צחקה. "אבל זה הרבה יותר מזה. הייתי חלק מכמה מזכיונות המשחקים הגדולים בעולם -Call of Duty, Fallout 4,שער בלדור,סטארפילד- וזה מדהים, אבל מעולם לא הייתי חלק מדבר כזה. מעולם לא ראיתי דבר כזה."
Rocque גם נגע בקהל המעריצים העצום של התוכנית, במיוחד בגלל המגוון הרחב של הייצוג. התפקיד של ריין וויספרס היה תפקיד הקריינות הראשון שלהם באנימציה, וההזדמנות הזו הדהדה אותם במיוחד.
"זה אומר הרבה", הם אמרו. "להיות אבי, ולהיות לא בינארי ולהשתמש בכינויי הם-הם ולהשמיע דמותגַםמשתמש בכינויי הם-הם. אני אוהב לשמוע איך זה השפיע על אנשים. אני תמיד אומר שאי אפשר לשחק יותר מדי בכוח הייצוג; זה באמת משנה חיים ומציל חיים. אני פשוט באושר מוחלט".
רובלס גם הביעה הערכה על כך שהצליחה להשמיע דמות שהיא הזדהתה איתה מקרוב במספר רמות.
"כמעט אף פעם לא יוצא לי לשחק אדם צבעוני", אמר רובלס. "כשחקן, אתה תמיד מוצא משהו להתייחס אליו בדמות שלך. אז מספר אחת, לוז הוא אדם צבעוני והייתי כמו,הו אלוהים. לא רק שהיא אדם צבעוני, היא קריביאנה - היא דומיניקנית, אני פורטוריקנית. נוסף על כך, היא חנונית קטנה שלא מתאימה? הייתי כמו,זה אני!היה ממש כיף ומשחרר. ואז פרק 3... הייתי כאילו... אני די מקבלוִיבּרָפוֹןממנה... האם לוז הוא דו מיני? ודנה הייתה כמו,כן, ברור."
להשמיע דמות שהיא מאוד מזדהה איתה כבר היה מרגש, אבל לראות את תגובת המעריצים ללוז ולתוכנית כולה הייתה רמה נוספת של טרנסצנדנטי.
"זה כל כך מגניב, כל כך מאמת, וכל כך כיף," היא פרצה. "לא היה לי מושג כמה גדולה ההצגה הזו תהיה. כולנו עברנו את המגיפה ביחד, מה שלדעתי הפך אותה למיוחדת עוד יותר. ההצגה הזו הצליחה לעבור אותי - לא כלכלית, אלא רגשית. אני עדיין יכול לברוח לאיים הרותחים איתך".
