The Witcher עונה 3 היא לגמרי בסדר אם אתה מעמיד פנים שעונה 2 מעולם לא התרחשה

בזמנים מקוטבים ומפלגים אלה, מעריציספרי Witcherעַל יְדֵיהסופר הפולני אנדז'יי סאפקובסקיבדרך כלל מסכימים על דבר אחד: סיפוריו של ספקובסקי על ג'רלט מריוויה, קוטל מפלצות אגדי, כמעט תמיד טובים יותר בסיפוריו הקצרים מאשר ברומנים שלו.

כבר מהפרק הראשון שלו,המכשפה, העיבוד של נטפליקס לספריו של סאפקובסקי, ניסתה לעשות צדק על ידי שניהם, תוך שזור סיפורים קצרים על ג'רלט (הנרי קאוויל) הנלחם במפלצות עם עלילה מתמשכת המערבת אומות פנטזיה על סף מלחמה. התוצאות תמיד היו מבולגנות, אבל גם משכנעות, שכן לבם של סיפורי Witcher תמיד היה מנודים שמוצאים זה את זה ויוצרים משפחה בעל כורחו.

אוּלָםהמכשפהתמיד הרגיש כאילו לכותביו מעולם לא היו מספיק פרקים כדי לספר את הסיפורים האלה. זה הביא לכך שלעונות קודמות היו עלילות מפותלות, כאשר התוכנית מלהטטת בין קווי זמן, אומות ונבואות במאמץ לעשות צדק עם אפוס פנטזיהואוסף מפורסם של סיפורים קצרים בסדרת טלוויזיה אחת. הדחפים הלוחמים האלה עכשיו, בעונה השלישית, ברורים עד כאב על המסך, שכן פעימות דמויות גדולות מגוהצות במהירות לטובת הזזת העלילה.המכשפההפכה לתוכנית שדורשת קריאה מקרוב, אבל מאיימת להעליב את האינטליגנציה של כל מי שסובל מספיק כדי לעשות זאת.

זה ניכר מיד בהמכשפההבכורה של עונה 3, אשר מוקדשת כמעט כולה להחלקה על אחד הרגעים ההרסניים יותר של עונה 2: הבגידה של ינפר (אניה צ'לוטרה) בצירי (פריה אלן) וג'רלט, שבה היא כמעט מסרה את צ'ירי לוולת מאיר ( אניה מרסון), הבבא יאגה, בתמורה להחזרת הקסם האבוד שלה.

צילום: סוזי אלנוט/נטפליקס

אמנם, ין שיחקו - היא לא ידעה שכןתכונותשתקריב לוולת מאיר. אבל היא בכל זאת הסכימה לתת ילד ל-פאקינג באבא יאגה, ועדיין כמעט מאוד מסרה את צ'ירי! זו מכשול גדול מאוד עבור הדמויות להתגבר עליהן, וזה טעים מבחינה נרטיבית שעונה 3 מתחילה עם ג'רלט, צ'ירי ויין במנוסה, שנאלצו להסתתר יחד, המשפחה שהם לא ידעו שהם רוצים התמררה ברגע זה. הם הבינו שהם רוצים את זה.

לְמַרְבֶּה הַצַעַר,המכשפהלא באמת עושה הרבה חציר מההתקנה העשירה הזו - או כמעט מכל דבר אחר. זה זמני, כמובן; רק חמשת הפרקים הראשונים של העונה השלישית המיוחלת יוקרנו השבוע, עם אצווה שנייה של שלושה פרקים שתתקיים בעוד חודש בדיוק. זה לא הרבה נדל"ן כדי להפוך את העניינים, וזה לא מתרץ יותר ממחצית העונה להרגיש כמו רק התקנה.

וההתקנה היא כל מה שצריך לקחת כאן. ג'רלט, ינפר וצ'ירי נוסעים ממקום למקום, מתגברים על הטינה הקשה שלהם במרחב של מונטאז' כדי שיוכלו להסתבך בעניינים של פוליטיקה, בתקווה שיבשת יציבה יותר תביא ליבשת עם פחות אנשים רוצים את Ciri ואת הכוח שובר העולם שלה למכשירים שלהם.

יש הבזקים של סדרת הפנטזיה המהנה והאפלההמכשפהיכול להיות במיטבו - בעיקר בפרק השני שלו, שכולל מפלצת בשר מחרידה שגַםמגיע עם השלכות איומות על השלישייה שלנו קדימה - אבל בסופו של דבר, העונה השלישית מרגישה שיש לה את הבעיה ההפוכה של קודמותיה. כלומר: העלילה ברורה יותר, אבל הדמויות שלה פחות הגיוניות.

צילום: סוזי אלנוט/נטפליקס

חלק גדול מהאשמה מונחת על הפוליטיקה של היבשת שתופס מקום ראשון בנרטיב. חלק גדול מהעונה השלישית כרוך בניסיון גדול להימנע ממלחמה, שכן אחוות המכשפים פועלת לאיחוד הממלכות הצפוניות אל מול נילף גארד הנועז יותר ויותר, בעוד האלפים של היבשת, מרותקים מכל עבר, הם שוב מעט יותר מאשר פיונים במשחק השחמט בין קוסמים לשופטים.

זה דורש מהצופים לבלות זמן רב עם דמויות שהם לא מכירים היטב, ועבורן הכותבים לא מתכוונים להציע הרבה תובנות. עונה 3 שלהמכשפהבונה לקראת טוויסט מונומנטלי, אבל החשיפה הסופית כל כך בוטה והתחבולות שמובילות אליה כל כך מעורפלות עד שזה מרגיש כאילו אנחנו בודקים את שחקני הכוח של הממלכות הצפוניות יותר ממה שאנחנו מבינים אותם.

נראה שיש מעט חריזה או סיבה לאופן שבו הנרטיב מרחף, נניח, מדיקסטרה (גרהם מקטאוויש) ופיליפה (קאסי קלייר), שמתכננים בפינה כל כך מבודדת של העלילה, עד שאולי הם לא יהיו שם בכלל. . גרוע מכך, דמויות על המסך מתווכחות על המניעים והטבע של דמויות רבות נוספות מחוץ למסך: רינס (כריס פולטון), מתנקש קוסם האש והמעסיק המסתורי שלו, המכשף המזוין סטרגובור (לארס מיקלסן), שאיש לא אוהב אבל הוא נוכח בסביבה, ו פרינג'ילה (מימי נדיוני), כעת כלואה לאחר משחק כוח עקוב מדם בעונה 2, אך עדיין בסביבה מסיבות שרק יכולות להיות ניחש.

צילום: סוזי אלנוט/נטפליקס

המכשפהעונה 3 מתרוצצת ללא הרף שחקני כוח שונים ואת המטרות האנוכיות שלהם, אבל בצורה הכי חסרת משקל, נותן לנורַקמספיק כדי לדעת שהמאמצים של הגיבורים שלנו לא יתנהלו כמתוכנן. למרבה הצער, אין מספיק זמן לתת לגיבורים הללו קשתות משכנעות כדי להסיח את דעתם, מה שאומר שג'רלט, ין ובני בריתם כולם בסופו של דבר נראים כמו צ'אמפס.

זו כשלעצמה אינה בעיה; עונה 2, מבולגנת ככל שהיתה, הייתה כולה על שג'רלט וינפר (והרבה אנשים אחרים!) שיחקו, לתוצאות הרסניות. לעומת זאת, המחצית הראשונה של עונה 3 פשוט מתרחשת מולם, לאאֶלאותם, והדברים שאנועשהלראות אותם עוברים בעונות קודמות כנראה חשובות פחות ופחות כל הזמן.

כל זה גורם לעונה השלישית להרגיש גם חלולה וגם לא בהתאמה למה שהגיע קודם, אם משהו מזה טרי בראשכם. בבידוד, קבוצת הפרקים הראשונה הזו כנראה תהיה בסדר, אם הסיפור התחיל כאן, ואולי ראויה לקצת סבלנות להמשך העונה. עם זאת, שתי עונות בתוך, זה מעורר חלחלה, מפה מתוכננת בקפידה לשום מקום, עם דמויות שחשבת שאתה אוהב אבל בלי זיכרון למה. כמו כן, אין כמעט מספיק מפלצות.

שוב יש את המתח הזה: נרטיב מתמשך מספק וסיפור קצר מספק הם שני דברים שונים, ובעיבוד שתי הגרסאות של יצירתו של סאפקובסקי,המכשפהבסופו של דבר לא עושה שום צדק.

המכשפהעונה 3, כרך 1 יוצג בבכורה בנטפליקס ב-29 ביוני. כרך 2 יגיע ב-27 ביולי.